שליח ציבור שאשתו הולכת ללא כיסוי ראש

רבני בית ההוראה
3 Kislev 5779

שאלה:

שלום וברכה
האם אפשר למנות שליח ציבור שאשתו הולכת ללא כיסוי ראש ?

תשובה:

שלום וברכה

ענין זה מאוד תלוי בנסיבות. במקומות שמצוי שהאשה הולכת בלי כיסוי ראש, ואנשים לא מספיק מודעים לחומרת הענין, אין ללחום בדבר כזה ואפשר למנותו להתפלל בימי החול אבל לא בימים נוראים, אבל במקומות שמקובל לכסות את הראש והכל יודעים מחומרת הענין והוא מבעט באיסור, יש להמנע מלמנותו לש”ץ

מקורות:

בספר לקט הקמח החדש סימן נג אות לז* [עומד לצאת בקרוב במהדורה חדשה ומפוארת] כתב בענין זה כך:

אדם המתנהג כשורה, והוא ירא שמים, אבל אשתו הולכת בשערות גלויות, אם מותר לו להיות שליח ציבור בימים הנוראים ובשאר ימים:

הנה, לראש השנה ויום הכיפורים צריך להיות השליח ציבור ריקן מעבירות, ואשה כזו חייב הבעל לגרשה, כמבואר בשו״ע (אהע״ז סי׳ קטו סעי’ ד) וכן הוא בגמרא (גיטין צ ע”א), ואם כן כשדר עמה חשיב דאינו מנוקה מעון, ואינו יכול לשמש כש”ץ. וגם בשאר ימים, לדעת המהרש״ל (סי’ כ, מובא לקמן באות לט* מחוט השני סי’ עה) דוקא אם ״אינו רשע״ ראוי לשמש כשליח ציבור, משמע דאם הוא רשע, אינו ראוי לכך. ובהגהות מיימוני (אישות כד יא) מבואר, דהדר עם אשה ההולכת בגילוי שיער מקרי ״רשע״. ואף דבגמרא לפנינו (גיטין שם) הגירסא ״אדם רע״ ולא כגירסתו ״רשע״, ולפי גירסא זו אינו בכלל רשע. וגם יש לחלק בין זה הנחשב רשע ממש לבין ההוא דאמרינן עליה ו״נקרא רשע״, ובנידון דידן הוא לכשעצמו ירא שמים. אמנם כיון דאיסור זה של גילוי הראש קל בעיני העם, ויש לעשות מעשה למען ידעו שהוא איסור חמור, וגם אינו ניצול מדין “שיער אשה ערוה” {דבודאי הוא אומר דברי תורה וברכות כנגדה}, מוטל החיוב על הקהל שלא יעמידו שליח ציבור כזה אפילו על שאר יומי. אמנם, במקום שהמנהג שהבעלי בתים כשהם אבלים ל״ע או ביארצייט עומדים לפני התיבה, אולי קשה למנוע זאת בימות החול, והכל לפי המקום והזמן. אבל בראש השנה, הדבר ברור דאינו ראוי להיות שליח ציבור, ואפילו בשאר יומי, אין למנותו על ידי הקהל. אמנם בנידון דידן דהוא ירא שמים, ואולי יש אונס שמחמתו אינו יכול לגרשה, ואפילו הוא אונס ממון, עיין מהר”ם שיק (יו״ד סי’ יט) ושו”ת נטע שורק (יו״ד סי’ א) ולא אחליט בדבר זה לאיסור, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות (שו״ת מי יהודה או״ח סי׳ יד).

2 Comments

    יעקב:

    “וגם אינו ניצול מדין “שיער אשה ערוה” {דבודאי הוא אומר דברי תורה וברכות כנגדה”

    כתבתם שוודאי הוא עובר על איסור אל עף שדעת הערוך השולחן שבימינו אין לשיער אשה דין ערווה וכ”כ הבן איש חי וכ”כ האור לציון להלכה. א”כ לדעתם אינו עובר על איסור הזכרת דברים שבקדושה ליד ערווה.

    רבני בית ההוראה:

    למעשה נהגו להחמיר בזה, וידוע שכל גדולי ליטא דחו את דברי הערוך השלחן אלו, ראה וישב משה סי’ קה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *