יין אוצר בית דין

רבני בית ההוראה
כ"ג חשון ה'תשע"ט

שאלה:

קיבלתי יין של יקבי גולן שמיטה תשע”ה אוצר בית דין של הרב אוירבך רבה של טבריה. לא זוכר מתתי קיבלתי את היין לפני זמן ביעור או אחרי הזמן. מזמן שקיבלתי אותו עד היום לא הפקרתי אותו. מי שהביא את היין לא יודע עכשיו אם היין נקנה בחנות או לא. מדובר בבקבוק אחד בלבד. מה לעשות אם היין האם הוא מותר בשתיה ואם מותר לסמוך על אוצר בית דין של הרב אוירבך או שיין אסור בשתיה כלל וצריך להשמידו

תשובה:

כיון שמדובר רק בבקבוק אחד יש להקל.

מקורות:

יין שלא הופקר או שלא היה ברשות אוצר בית דין בזמן הביעור [שהוא פסח של שנה שמינית], הרי הוא נאסר בהנאה. וכדין כל דבר הקדוש בקדושת שביעית שעבר זמן הביעור [רמב”ם שמיטה פ”ז ה”ג]. אולם אם היה ברשותו בזמן הביעור רק כדי מזון ג’ סעודות [דהיינו לכל בני הבית והוא כבקבוק וחצי לכל סועד], מותר בהנאה.

5 תגובות

    ראובן הרשמן:

    ולא צריך להפקירו ואחר כך לזכות בו?
    וגם אם ניתן לסמוך על אוצר בית דין של הרב אוירבך?

    רבני בית ההוראה:

    אין צורך, כמות כזו אינה חייבת בביעור. מן הסתם ניתן לסמוך על האוצר בית דין של הרב אויערבך, שהוא ת”ח חשוב מאוד.

    ראובן הרשמן:

    תודה רבה

    עזריאל ברגר:

    מה השיעור של בקבוק וחצי לכל אחד?
    בשו”ע או”ח שפו,ו משמע שרביעית היא סעודה אחת, ועפ”ז 3 סעודות הן 258 מ”ל (ואפי’ להחזו”א – שכמדומני רובא דעלמא לא סומכים על שיעורו להקל – 450 מ”ל)!

    רבני בית ההוראה:

    לענין שביעית השיעור הוא מה שאנשים רגילים לאכול בסעודה, ולאו דוקא רביעית, כך הורה הגרי”ש אלישיב, ראה משפטי ארץ פרק ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *