שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
אני בסוף שנות השלושים לחיי ואובחנתי במחלה גנטית retinitis pigmentosa הגורמת בהדרגה לעוורון. מחקרים הוכיחו כי נטילה של ויטמין A מן החי יכולה לעכב את התקדמות המחלה. איני מוצא כמוסות או גלולות עם כשרות. ידוע לי (לא ספיציפית לגבי הכמוסות אלא באופן כללי) שהמקורות הכי טובים לויטמין זה הינם מדגים מסוימים, בעיקר הכבד שלהם, ומדובר בדגים כשרים. כנראה שמה שבעייתי הוא מעטפת הג'לטין. האם אפשר להתייחס לעיוורון כ"חולה שיש בו סכנה" ולהקל בנטילת הויטמין למרות שאלות הכשרות? אני רוצה להתחיל ליטול את הויטמין כמה שיותר מהיר כי המחלה מתקדמת.
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
אם זה בכמוסות ולא במאכל הראוי לאכילה יש להקל בג'לטין מן החי לצורך רפואה.
רפואה שלמה ובשורות טובות!
מקורות:
בענין זה יש כמה חילוקי דינים: יש שהורו, שאם הג’לטין במצבו כשהוא לפני הכנסה למאכל הוא פסול רק מאכילת אדם אבל הוא ראוי לאכילת כלב יש איסור גמור לאוכלו, אך אם הוא אינו ראוי לאכילת כלב והוא כמו אבק ממש, אין בכך איסור, וכן הורה בהר צבי יו”ד סי’ פב. אך רבים מהפוסקים אוסרים גם באופן זה, כיון שלאחר שהג’לטין מעורב במאכל הוא חוזר ונהיה ראוי לאכילה, ראה מנחת יצחק ח”ה סי’ ה שקיבץ מדבריהם בהרחבה. וראה עוד ציץ אליעזר ח”י סי’ כה, ויביע אומר ח”ב סי’ יב. ותשובות והנהגות ח”ב סי’ שפא, שדנו רבות בשיטות הפוסקים בזה לכאן ולכאן, ויש שהורו היתר בזה לגבי תרופות המיוצבות על ידי ג’לטין.
למעשה לגבי מיני מאכל ממש נהגו כבר הכל להחמיר ולהשתמש רק בג’לטין מן הצומח או מבשר כשר, וכיום הדבר מצוי לרוב ואין כל בעיה להשתמש בו לבד, ולכן לגבי השמן דגים ודאי יש להחמיר שלא לצרוך ללא הכשר, ולגבי הכדורים, המיקל בשעת הצורך שקשה להשיג עם כשרות, יש לו בהחלט על מה לסמוך.
עוד על הפקת הג’לטין שאינו כשר ראה כאן.
