שאלה:
שלום
אני מתפלל שחרית במנין מסוים מזה חמש שנים בערך. בחודשים האחרונים כל בוקר יש סיפור עם המנין. חסרים תמיד אנשים- בין שניים לשלושה להשלים לעשרה. ואז מצלצלים לאנשים וכו. רק רבע שעה אחרי התחלת התפילה מצליחים. לפעמים גם לא. כשמצליחים מתחילים מישתבח. כי אנשים צריכים לצאת לעבודה.
השאלה: חשבנו על הישרדות המנין,, ועלתה מחשבה לבטל אותו. וכל אחד יתפלל במנין אחר, לפי המסתדר לא. (יתכן שיהיו כאלה שיתפללו בבית – לא בטוח). האם יש בעיה בלבטל מנין קבוע?
המנין מתקיים בבית כנסת שערבית אין בו בעיה של מנין. ובשבת הוא מניין גדול- מאה אנשים לפחות.
תשובה:
שלום וברכה
כדאי לעשות מאמץ גדול להרחיב את מעגל המשתתפים, לעניין עוד אנשים מהסביבה וכו', אם בשבת יש ציבור גדול כל כך אני מניח שניתן להביא עוד כמה ביום חול. אבל אם זה לא מסתדר אין טעם לחטוף את התפילה ולהוציא לאנשים כל יום את החשק בגלל הבעיה בגיוס המנין, ותלכו להתפלל במקום אחר.
בהצלחה רבה
המקור לדברי הרבנים הוא: הרמ"א בס"ס נה כתב: וכן במקום שאין מנין תמיד בבית הכנסת כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבית הכנסת, שלא יתבטל התמיד. ע"ע במשנ"ב שם. בברכה, ויקטור חי בוחניק רחובות.
הדין שהזכרת שייך לקהילה מגובשת כמו שהיה מצוי בכפרים באירופה, היום בעיר שיש בה הרבה בתי כנסת ברור שלא ניתן לכוף לבוא לבית כנסת מסויים.
השאר תגובה