כלי חשמלי האם נדון כקרקע

בהליכות עולם חלק ז' עמ' רס"ו הביא הגר"ע יוסף את דעת הסוברים שכלי חשמלי אינו צריך טבילה, מאחר שהכלי עובד רק כשהוא מחובר לחשמל ונחשב מחובר לקרקע, והם הגרש"ז ועוד פוסקים מהדור הקודם. וצירף להם עוד כמה פוסקים הסוברים שכלים הקבועים במקומם (כמו מצנם, טוסטר, וקומקום חשמלי שעומדים במקומם ולא מובאים לשולחן בשעת הסעודה) אינם צריכים טבילה כי אינם נקראים כלי סעודה. ולא דחה דעה זו, וסיים "וטוב להחמיר לטבול" ומשמע שמעיקר הדין התיר.

וכן נשאלו הרב יצחק והרב דוד יוסף בנדון, ואמרו שכוונתו להתיר. והרב דוד יוסף הוסיף והעיד שמעולם לא טבל כלי חשמלי בביתו.

כמו כן דעת הגרב"צ אבא שאול שאין צריך להטביל כלים חשמליים.

ההיתר נובע משתי סיבות: א. שאינו כלי סעודה המובא לשולחן, אלא רגיל לעמוד במקומו. ב. שמופעל רק כאשר הוא מחובר לחשמל ולכן נחשב מחובר לקרקע.

הגדרה זו של "כלי סעודה" הובאה ברמב"ם (הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ג) שכתב להצריך טבילה בכלי תשמיש סעודה, וזאת על פי דברי הגמרא בע"ז: 'כלי סעודה אמורים בפרשה'. הרמב"ם חוזר ומדגיש זאת בפרק זה בהלכה ה: 'טבילה זו שמטבילין כלי הסעודה…', וכן בהלכה ו: 'כלי מתכות של סעודה הנלקחים מהגויים'.

וזו לשון הטור (יו"ד סי' קב): "אין צריכים טבילה אלא לכלי מתכות והן צרכי הסעודה, כגון כוסות וצלוחיות, יורות וקומקומין וכיוצא בהן, שהן מצרכי הסעודה".

לדעת ה'תפארת ישראל', כל כלי שעשייתו על מנת לחברו לקרקע, אינו מקבל טומאה. רק כלי שאפשר להשתמש בו כשאינו מחובר, ולא נעשה על דעת שיחברוהו – מקבל טומאה גם אם חברוהו לקרקע. דין זה מובא גם בשו"ת שב יעקב (תשובה ל"א). גם ה'חכמת אדם' (ב'בינת אדם', שם) מביא את קושיית התוי"ט (מקואות פ"י מ"י), ומסיק ה'חכמת אדם' ש'דבר שאינו נגמר להיות כלי עד אחר שנתחבר עם הקרקע, אינו מקבל טומאה'. לפי זה, יש להקל בכלי חשמלי המיועד מתחילתו להיות מחובר לקרקע, וללא זה אינו שווה מאומה.

כמו כן הביא בערוך השלחן (יו"ד,קכ,לט), שכלי סעודה הם כלים שמטלטלין אותם ממקום למקום. אבל כלים גדולים, שמקומם קבוע, אינם בכלל כלי סעודה. לדבריו, לא רק כלים המחוברים לקרקע פטורים מטבילה אלא גם כאלה שאפשר לטלטלם ממקום למקום, אלא שאין דרך לטלטלם.

מלבד טבילה יש עוד עצה שכתבו הפוסקים, למי שמכיר גוי בסביבתו, לתת לו במתנה ולשאול ממנו בחזרה.

כמו כן אפשר לפרק ולהרכיב את המכשיר, אבל צריך "מעשה אומן".

לגבי מעשה אומן יש לדון מה הגדר בזה. רוב האנשים לעולם לא יפתחו כלי חשמלי כאשר הוא יתקלקל, אלא יקראו לטכנאי על מנת שיפתח ויראה מהי סיבת הקלקול (וזה כמובן אם מדובר בכלי יקר, בכלים הרגילים והזולים, זורקים לפח מיד).

לכל היותר, מה שאנשים רגילים לבצע בביתם (וגם זה שייך רק במי שיש לו חוש טכני ורגיל לתקן דברים בעצמו), זה להחליף תקע שהתקלקל, שזה רק חיבור של כמה חוטים, או לחזק בורג שהתרופף.

לפיכך נראה שפתיחת המכשיר מכל הברגים שלו ופירוק המעטפת של המכשיר, יחשב למעשה אומן. ואין צריך גם לפרק את כל חלקי הפנים של המכשיר, לחלקים קטנים. וליתר בטחון אפשר לנתק את חוטי החשמל ולחבר בחזרה.

ואחד המו"צים אמר שבצירוף דעת המקילים בכלי חשמלי (מטעם שהוא מחובר לקרקע או שאינו כלי סעודה), אפשר להקל בפירוק ברגים והחזרתם.