שאלה:
שלום וברכה,
1.האם אכילת עראי מעץ פרי צריכה להיות אך ורק בחוץ או שאפשר לאכול את הפרי בתוך הבית? וכמו כן כמה פירות נחשבת אכילת עראי?
2. עץ פרטי בתוך גינה שהנוף שלו נוטה כלפי הרחוב ופירות עימו. האם הפרות שבצד הרחוב נחשבים להפקר או לא?
3.האם בהפרשת תרומות ומעשרות מיין צריך לטמא את החלק של התרומה גדולה ותרומת המעשר? או לשמור עליו בקדושותו עם שתי שקיות כדין פירות שביעית?
4. האם משקים מקבלים טומאה?
תודה רבה.
תשובה:
שלום וברכה,
אכילת עראי מותרת רק בחוץ קודם שראה פני בית, והגדרים בזה מאוד מוגבלים, מדובר באדם שקוטף אחד ואוכל קוטף אחד ואוכל, אבל אם נתן שתים לתוך ידו כבר נחשב קבע, כמו כן אם יש איזה הכנה של קילוף וכדומה זה כבר עשוי להיות קבע! או אם בתחילה ייחד את הפרי לאכילת קבע. פרי שנכנס הבית לפני שנגמרה מלאכתו יש מתירים לאוכלו עראי בבית, אולם החזון איש מעשרות סי' ג החמיר בזה, ראה שם שדן ארוכות בדברי הראשונים בענין זה.
אשכול ענבים נחשב ככמה פרות ונקבע מיד ואסור לאוכלו, וכן רימון שיש בו הרבה גרגירים!
כמו כן פרי שאין דרך לאוכלו בפעם אחת, כמו אבטיח, אפילו אחד קובע למעשר, ויש שהחמירו בזה אפילו בתפוז כיון שיש בו כמה פלחים! ראה חזון איש דמאי ז כד.
בשערי צדק ג יז החמיר אפילו בתפוח עץ וכדומה שאינו נאכל אלא בכמה נגיסות… לדבריו בכלל כמעט ודין זה לא קיים…
שבוע טוב.
עיינתי ומצאתי שהדין של לקטוף ולאכול באופן שאוכל אחד אחד או שחותך את הפרי בעודו מחובר אינו שייך בגינה אלא בחצר בלבד, והדין של אכילת קבע בשו"ע מוסב רק על קילוף שעורים וחיטים וכן יין ושמן זית. (עיין שו"ע יו"ד סימן שלא סעיפים פז- צא. ושם סעיף צ כתב: 'היתה עומדת בחצר ונוטה לגנה ה"ז אוכל ממנה בגנה כדרכו כאילו היתה נטועה בגנה היתה נטועה בגנה ונוטה לחצר הרי זה כנטועה בחצר שאינו אוכל שם אלא אחת אחת' הרי שבגינה אוכל כדרכו ואכמ"ל). אשמח לתגובה מבית ההוראה.
מושג גינה יותר קשור למקום שכל עיקרו רק לגידול כמו שדה, מה שאנחנו קוראים היום "גינה ביתית" זה בעצם חצר.
השאר תגובה