שאלה:
בס"ד
מניין מצומצם(10 איש) שמתפללים מנחה סמוך לשקיעה, כך שיסיימו התפילה בלחש אחרי השקיעה, יתחילו חזרה בבין השמשות, ומימלא לא יאמרו נפילת אפיים אחרי השקיעה, כשיטת הבן איש חי, וגם לא יאמרו וידוי מאחר ויחלוף רוב זמן בין השמשות עם סיום החזרה, וכן ספק אם על כל ברכה וברכה יהיו תשעה עונים,
האם במקרה כזה יתפללו בלי חזרת הש"ץ כך שלפחות לא יהיו ברכות הש"ץ קרובות לבטלה, וגם יאכלו לומר וידוי בחצי הראשון של זמן בין השמשות?
תשובה:
שלום וברכה
לא הייתי מתפלל שם אלא במקרה של פיקוח נפש…
אבל נראה שבמקרה כזה עדיף שיתפללו מנחה קצרה.
בשורות טובות.
ראיתי בילקוט יוסף.
מצוה מן המובחר לכתחלה להתפלל מנחה עם החזרה מבעוד היום, קודם שקיעת השמש. ולא לאחר את תפלת מנחה עד השקיעה. וכן נראה שהיה מנהג רבינו האר"י ז"ל [להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, ולא אחר השקיעה]. ומכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא. ולפיכך, מי שאינו מוצא מנין לתפלת מנחה אלא לאחר השקיעה, הנכון הוא שיתפלל עם הצבור, ולא יקדים להתפלל יחיד קודם השקיעה. והדבר ברור שאין לצבור לוותר על חזרת השליח צבור לאחר השקיעה, אלא כל עוד שהשליח צבור יכול לסיים את תפלת החזרה קודם צאת הכוכבים,
"" יש לעשות חזרה כדין"" "
. ילקוט יוסף, ח"ג דיני ברהמ"ז וברכות עמוד תרמ".
השאר תגובה