נדר בלשון שבועה

שאלה:

שלום לכבוד הרב
איש אחד ביקש ממני לעזור לו הוא יודע שהוא עשה טעות גדול לשחק עם אש.
הוא אמר אני עושה נדר וגם שבועה לה'(בלי שם המפורש )שאני לי יסתכל על דבר פלוני ואם אני יסתכל יחשב
לי לאיסור.
האם תופס לנדר וגם שבועה או רק לשבועה?
וגם עשו לו כבר התרה לשבוע ולא עבור נדר האם נחשב לו בטל כיון שהתבטל קצתו בטל כולו
?

תודה לכבודו

תשובה:

שלום וברכה

בעצם מה שעשה כאן, שמלבד השבועה הוא גם אמר נדר בלשון שבועה [הוא לא אסר את החפץ עליו אלא אמר "אני לא אסתכל"] שנחלקו הראשונים אם דינו כנדר ולמעשה צריך התרה. אולם אני מניח שההתרה חלה על הכל, המתירים לא נכנסו לגדרים הלמדניים של האופן בו הוא פעל את חלות האיסור, ואחת היא להם אם זה שבועה או נדר, בפרט שאנשים לא בקיאים בחילוקים ביניהם, וההתרה היתה על עצם המשפט הזה שאמר.

מקורות:

על מחלוקתם של הראשונים אם נדר בלשון שבועה יש בו ממש, ראה תוס’ רשב”א ור”ן נדרים ב ע”ב שסברו שנדר הנעשה באופן זה אינו נחשב לכלום, וכן דעת הרא”ש שם סי’ ב והרמב”ם בתשובותיו פאר הדור סי’ נט, וכן נקטו חלק מהפוסקים המאוחרים יותר, ראה שו”ת מהר”ם אלשיך סי’ ק ג ושו”ת דברי ריבות סי’ קס. לעומתם סברו רבים שנדר זה יש בו תוקף, ראה בית יוסף יו”ד סי’ רו בשם שו”ת הרשב”א, וכן דעת התשב”ץ ח”א סי’ צג ושו”ת מהרי”ט ח”א סי’ קלה ועוד רבים, ויש שסברו שאף הר”ן והתוס’ סוברים כך [שלא כמשמעות דבריהם המובאים לעיל, ראה שו”ת מהר”ם אלשיך שם], וכן פסק להלכה השולחן ערוך שם סי’ רו סעי’ ה, וראה שו”ת חתם סופר יו”ד סי’ רכ.

יתר על כן כתבו הרא”ש והרמב”ם שם, שהיות ובזמנינו מצוי הדבר שהמון העם נשבעים בנקל בלא ליתן דעתם לחומר העוון הכרוך בכך, יש לאסור עליהם ולהחשיב זאת כנדר גמור לכל השיטות!