שאלה:
שלום לכבוד הרב
לגבי טומאת מת לכהנים,האם יש סברא כזאת שכל מה שנאמר בטומאת מת הוא עד 70 שנה בקבר,אבל לאחר מכן יש לעצמות דין של אדמה ואין מטמאות?
וגם לגבי כהנים בארץ האיך גרים והרי חיו פה במשך 2000 שנים ויותר,מכניסה לארץ,בית ראשון ושני… ,מיליונים על גבי מיליונים של יהודים וכולם קבורים בארץ.
ובהתייחס לנל האם יש בכלל איסור בזמן הזה לכהנים להיטמאות למתן או לפחות לקבר,מכיון שכולם טמאי מתים
תודה
??????
תשובה:
שלום וברכה
אין כל הגבלה של זמן בענין טומאת מת, לא מוזכר בפוסקים, הסיבה שמותר לגור בארץ, משום שספק טומאה ברשות הרבים ספקו טהור, לכן אפילו אם יש מצב אמיתי של ספק [יש לדוטן מה נחשב ספק לענין זה, אבל גם בהנחה שיש ספק במקום מסויים, ברשות הרבים יש להקל].
גם בזמן הזה שכולנו טמאי מתים, יש איסור לכהן לעשות שוב מעשה המטמא אותו, כל פעולה המטמאת אסורה למרות שהכהן כבר טמא. אלא שהראשונים והאחרונים דנו בגדר איסור זה, הראב"ד נזירות ה טו-יז נקט שאין מלקות על טומאת כהנים, והאחרונים נחלקו בדבריו האם כוונתו שהאיסור הוא מדרבנן, או שהאיסור דאורייתא אלא שאין לוקים עליו, ראה חת"ס יו"ד שלט- שמ בביאור דבריו, וראה שם שהראב"ד סתר דברים בתמים דעים, שם מבואר שאף לוקים. וע"ע מנחת חינוך מצוה רעא. ויש שסברו שלדעת הראב"ד אין איסור אפילו מדרבנן, ראה שו"ת רעק"א תנינא סי' יח ועוד. אמנם הרב"ם הל' אבל פ"ג ה"ו נקט שאף לוקים על טומאת כהן, ואין כל הבדל בין אם הוא כבר טמא או לא. וראה משנה למלך שם שדעת הראב"ד היא שיטה יחידה והסכמת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים שגם בזמנינו שכולם טמאי מתים הוא איסור דאורייתא.
לגבי מה שכתב הרב שליט"א שטעם ההיתר לכהן להסתובב בארץ ישראל ולא לחוש שמאהיל על מת, מצד ספק טומאה ברה"ר, יש להאיר שהרי רבים האחרונים שכתבו שדין זה לא נאמר ביחס לאיסור טומאת כהנים (אחיעזר ח"ג ס"ה ו' מרחשת סימן ב' אבי עזרי הל' אבל) ודנו הן מצד איסור נוסף של על כל נפשות מת לא יבוא, מלבד האיסור לנפש לא יטמא, והן מצד שהאיסור להיטמאות אינו קשור לדין הטומאה שנפסוק עליו.
לכן אפשר אולי להציע שטעם ההיתר הוא לפי הכלל הידוע של אחזוקי איסורא לא מחזקינן, וכל שאין לנו סיבה להסתפק על המקום הספציפי הזה הדבר מותר.
השאר תגובה