לתרומות לחץ כאן

להחזיר שיירי יין לבקבוק – טבילת כלים

שאלה:

לכבוד הרב
א. האם כיון שפסק המשנה ברורה שכשאפשר לעשות בכלי שמלאכתו להתר אין התר של גופו ומקומו, לפי זה אם יכול לטלטל על ידי גופו גם אין התר ,אף שלא כתב כן
ב.האם מותר להסתכל בשבת בתוך מודעה של מכירת תכשיטים כשכל כונתי רק לדעת איפה גרים ובלי כל קשר לכונה לקנות אי פעם ובאופן שמסתכל רק בחלק של הכתובת
ג.אני רגיל לתקן את המיץ ענבים שבגביע ולהחזירו לבקבוק אמר לי מישהו שיש כאן בעיה כי מצריך טבילה של הכלי האם יש מקום לחשש

תשובה:

שלום רב

  1. לא שמענו חומרא כזו.
  2. לכאורה יש להקל.
  3. לענין החזרת היין לבקבוק נחלקו הדעות: בס' שמירת שבת כהלכתה פרק ט הערה מד הביא מהגרש"ז אוירבך להתיר, משום שלדעתו זה נחשב המשך מצב קיים ואינו נחשב שימוש בפני עצמו, וכן התיר הגרי"י פישר זצ"ל בהליכות אבן ישראל  עמ' קח. אמנם בס' מציון תצא תורה ח"א סי' שסט הביא בשם הגר"א נבנצל שליט"א רב העיר העתיקה בשם הגרי"ש אלישיב שאסר זאת, וכן החמיר בזה בחוט שני טבילת כלים עמ' ל'. דעת האגרות משה אגב כנגד רבים מהפוסקים שכלל א"צ לטבול בקבוקים גם בשימוש חוזר ממש, ראה נימוקיו בח"א סי' קכב ויו"ד ח"ב סי' מ.

מקורות:

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכבוד הרב
    אלו סוף דברי האג"מ "שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן מ ואני מתקשה להבין
    מדוע אם הסחורה של יהודי וגם המוכר יהודי יש יותר להחמיר ולטבול? זה לא אמור להיות להפך? (במה הוא מתכוון לסחורה למשקה עצמו או לבקבוק או גם וגם?)
    תודה רבה

    "וכלים שמסתפקים שמא הפעקטערי הוא של ישראל וקנה אותם ממוכר ישראל אם א"א לברר הדבר יש לטבול בלא ברכה, וכלי זכוכית שהוא מדרבנן אם א"א להודע א"צ טבילה כלל כשיש טירחא גדולה להטבילם, ואם אפשר לברר צריכין לברר אף בשביל הברכה. והנני ידידו מוקירו ומברכו, משה פיינשטיין "

  2. ובנוסף לזה כשאני קוראת באג"מ כאן היכן שציינתם , לעניין מקלקל בשבת זה נראה סותר

    מה ההבדל בין כאן לבין מה שכתב ביורה דעה סעיף מ לעניין טבילת כלים?

    ששם הכלי טפל כי נעשה רק לצורך המשקה \מאכל שבו ולכן פטור מטבילה אף בשימוש חוזר

    ואילו כאן לעניין בונה וסותר בשבת מחמיר שאסור לפתוח ולקרוע כדי לקחת האוכל בשבת אם מתכוונים להשתמש בכלי הזה עוד פעם לשימוש אחר

    וכל מה שמתיר לקלקל זה מפני שזה חשוב כקליפה ולא ככלי

    אז לא הצלחתי להבין את היתרו בטבילת כלים להקל גם בשימוש חוזר בכלי, שהרי בשימוש חוזר מגלה האדם דעתו שאין הכלי נחשב אצלו כקליפה ?

    (האם המושג כקליפה וכלי טפל זה שני מושגים שונים?)

    אשמח להסבר תודה רבה

    שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכב

    "ויותר מסתבר שגם המג"א סובר כן וקאי המשמע שכתב על הש"ע וכוונתו לפרש דדוקא בכלים שדרך העולם לעשותם רק לתמרים שיתבשלו בתוכם וכה"ג שעומדים להקרע ולהזרק לאשפה ולא להשתמש בהם לדבר אחר אבל כלי הראוי להשתמש בו גם לדברים אחרים אף שהוא עשאו רק להתבשל בהם התמרים אסור דבעינן דהכלי יהיה באופן שמיוחד רק לזה ולא להשתמש בו עוד, ולכן אם הוא כלי חשוב יותר שראוי גם להשתמש בו אחר שיקח משם התמרים בדברים אחרים לא נתבטל ממנו שם כלי במה שייחדו עתה לתמרים וגם חושב שלא להשתמש בו יותר, ולשון לאו כלים גמורים וכלי גמור שכתב המג"א אין כוונתו לשלם ושבור אלא לעשוים רק לתמרים או שראויין גם אחר שיקחו התמרים לשאר דברים. והוכחתו מהירושלמי הוא אליבא דפירשתי להש"ע כוונת הירושלמי דמוכיח משם שאם אינו בשם כלי מותר שלכן גם בחותלות אף שלם כיון שאינו בשם כלי מותר, א"כ הוא רק באינו ראוי לתשמיש אחר שלא נעשה עליו שם כלי בשביל התמרים שבתוכו שאדרבה זה עושהו בשם אוכל ולא בשם כלי אבל בכלים שראוין גם לדברים אחרים לא יתבטל שם כלי ממנו ביחודו לתמרים ואף בנעשו מתחלה לתמרים כיון דראוין גם לתשמישין אחרים אחר שיקחו התמרים ממנו נעשה ממילא גם בשם כלי, בשביל שאר התשמישין ואסור וכדכתבתי לעיל לטעם היתר זה שהוא רק כשבני המדינה זורקין אותם אחר שאוכלין לאשפה אבל אם יש שמשתמשין בהם ליכא היתר זה. וזה יש לפרש בכוונת המג"א ולא פליג על הש"ע אלא שמפרש דבריו שהוא כדבארתי. ובשילת תמרים שכתב הא ודאי לאו דוקא דהא איתא בגמ' ובש"ע גם גרוגרות, אלא כוונתו שנעשה רק לצורך פירות אלו כדבארתי אך מחמת שבתמרים נעשה זה בשביל שיתבשלו נקט זה. "

  3. בודאי יש הבדל גדול, בבונה בשבת יש שני גדרים: יש חותלות שזה ממש רק קליפה, ויש מוסתקי שזה כלי רעוע שיש בו דינים מסוימים של בונה וסותר, ענין זה מבואר בהרחבה בשו"ע סי' שיד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל