שאלה:
שלום רב
ישנו סוג של מאכל בשם "גת" שמצוי בקרב בני תימן, והוא נלעס עד שיוצא מיץ, אך לא אכולים העלים עצמם.
ראיתי שרבני תימן כותבים שא"צ שום הכשר כי נחשב צמח סרק ולא חייב בתרו"מ ובערלה וכד', האם באמת זהו דבר לכו"ע, גם לבני אשכנז?
כמו"כ כותבים שברכתו שהכל [כי רק נשתה המיץ], אבל ידוע לי שאם זה כל עיקר הצמח, אז כן מברכים אדמה. מה למעשה?
כמו"כ לגבי חרקים האם ניתן לאוכלו לאחר שטיפה או שיש הוראות אחרות?
תשובה:
שלום וברכה
בס' שערי הברכה כתב שהברכה שהכל כיון שרק לועסים ולא בולעים, וכפי שכתב במשנה ברורה סי' רב ס"ק קעו לענין לעיסת שורש לעקריץ וכדומה, הכלל שהזכרת שדרכו בכך וכו' הוא לגבי אכילה של דבר שאין דרכו אבל כאן זו אינה ממש אכילה.
עלים אלו אינם חייבים במעשרות כיון שרק נותנים טעם ואינם מאכל ממש, ראה כעין זה בס' משפטי ארץ עמ' 24 לענין עלי תה.
לגבי חרקים, סביר שצריך גידול ופיקוח מיוחד, אינני יודע ספציפית לגבי עלים אלו, אבל כך הוא בכל ירקות העלים.
