שאלה:
בס"ד
שלום הרב!
אשמח לדעת (לדעת הספרדים) מה הם דיני הכהנים לעניין נשיאת כפיים בנושא של עקירה ברצה.
לדוגמא:
*כהנים שהלכו ליטול ידיהם וכשהם הגיעו החזן כבר התחיל רצה האם יעלו?
*כהנים שהלכו ליטול ידיהם וכשהגיעו החזן כבר חתם את ברכת רצה
*כהן שהגיע מנטילת ידיים והגיע אחרי רצה ועלה לדוכן האם מותר להוריד אותו לפני שיתחילו את אמירת המילה כהנים?
אשמח לדעת מה הדין בנקודות אלו ספציפית ובכלל אם יש הלכה שמסכמת כל זאת ועוד אשמח מאוד.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
העקירה לא חייבת להיות מיד בתחילת הרצה, אלא כל עוד לא סיים אמירת רצה מועילה העקירה.
העיקרה חייבת להיות לכיוון הדוכן, יציאה מההיכל לנטילת ידים אינה עקירה, ולכן חייבים לעקור לכיוון הדוכן לפני סיום רצה, ראה שער הציון סי' קכח ס"ק כח.
בביאור הלכה ד"ה אבל כתב שאם לא עקר מחמת אונס, בדיעבד שעלה לא ירד, אבל בפשיעה לא עקר רגליו מורידים אותו.
אני רואה כהנים שמגיעים לפני רצה קרוב לדוכן ומחכים כדי לעשות עקירה אחרי רצה,
ויש שעולים לפני רצה מיד לדוכן.
מה הנכון לעשות או שאין נפקא מינא?
ועוד שאלה,
אצלינו בבית כנסת יש חדר צדדי ובגלל חוסר מקום, גם שם יושבים מתפללים כאשר דלת וחלון פתוחים שישמעו ויראו את בית הכנסת.
יש כהן שלא נעמד בדוכן יחד עם כל הכהנים, אלא הולך לחדר הצדדי כדי לברך את היושבים שם.
לי זה נראה קצת בעייתי שפורש מאחיו הכהנים. אבל הסברא שלו שסוף סוף החדרים מצטרפים למנין, אז כל המזרח כשר לברכה ולמה שלא יעמוד בחדר השני.
תודה
ברגע שעקר ממקומו לכיון הדוכן ברצה זה מספיק, לא צריך לעלות לדוכן ברצה.
אין טעם למנהגו של אותו כהן. עליו לברך את כלל הציבור ולא את הטפלים.
יישר כח, אמנם השאלה שלי היתה שהעקירה לא היתה ברצה, העקירה לכיוון הדוכן היתה מוקדם יותר, בעל הצדיקים למשל כבר חוזר מהנטילה ועולה לדוכן. ובזמן שהחזן מתחיל רצה, הוא כבר על הבימה, האם זה בסדר. או שיחכה עד רצה ועד יעלה לדוכן.
ועוד שאלה בענין המקרא, האם צריך שיהיה בר מצוה או שיכול נער צעיר יותר להקריא לכהנים.
והאם המכריז כהנים צריך להיות בר מצוה.
אפשר לעקור קודם.
לא ראיתי מקור מדוייק לגבי ההקראה מתחת לגיל מצוות, אבל כיון שהיו שנהגו שדוקא הש"ץ מקריא וגם יש ענין של אמור להם שהוא חיוב להקריא, הדעת נונת בפשיטות שאין לעשות זאת מתחת לגיל בר מצוה ופשוט.
אבל מה מקור ההלכה לעקירת רגליים לפני רצה ? מה הסיבה ההלכתית לכך?
"ע קכח סעי' ח על פי סוטה דף מ, דין זה נלמד מהפסוק וישא אהרן וכו' כמבואר במשנה ברורה שם ס"ק כו, ראה שם.
השאר תגובה