לתרומות לחץ כאן

החזר הלואה ע"י ערב שטוען מזויף

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה"ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והבירורים בענין, החליט ביה"ד כדלהלן:

  • התובעים הגישו לביה"ד הסכם הלוואה מחודש ניסן תשע"ה על סך 85,000 £, בו חתום הנתבע כערב. הנתבע טוען כי הוא חתם ערבות על הלוואה בסך 20,000 £ בלבד בנוכחות התובע ושהסכם ההלוואה על סך 85,000 £ מזויף. עוד טוען שהלוה אמר לו שהלוואה זו בסך 20,000£כבר נפרעה.
  • בפני ביה"ד עמדו שתי שאלות מרכזיות לבירור.
  1. טענת הזיוף. כשלב ראשון, ולשם בירור שאלה זו, העביר ביה"ד את ההסכם לבדיקת מומחה שאישר שהוא אכן נחתם על ידי התובע ואינו מזויף. עם זאת, עדיין לא היה ברור תוקפה ההלכתי של חוות דעת המומחה להוציא ממון מהמוחזק הטוען 'ברי'[1].
  2. חבותו ההלכתית של הערב וכיצד בוצעו שלבי ההלוואות בפועל ובאלו סכומים.

בהמשך הדיונים, לאחר שביה"ד עמד על כל שלבי ביצוע ההלוואה – לפי עמדת התובעים – ולאחר שהתברר שנפלו פגמים ברישום הערת האזהרה, הגיע ביה"ד למסקנה שאף אם הערב אכן חתם כערב על הסכם ההלוואה על סך 85,000 £ מחודש ניסן תשע"ה , חבותו ההלכתית של הערב מצומצמת ל-20,000 £ בלבד, וכדלהלן.

  • מדברי התובעים בדיונים, ובשילוב הדברים שנאמרו בפגישה מוקדמת של הצדדים שהוקלטה על ידי הנתבע עולה כי התובע הלווה בשלב ראשון 20,000 £ בתוספת ריבית לפי היתר עיסקא, הלוה פרע את הריביות וחלק מהקרן ונשאר חייב כ-50,000 £. הלוה ביקש להגדיל את ההלוואה ןחברו של התובע הסכים להגדיל את ההלוואה עד לסך 80,000 £, אם הלוה ישיג ערב עם שיעבוד נכס. בשלב זה הביא הלוה את הנתבע שהסכים לחתום ערבות ולשעבד את דירתו. עם חתימת הערב על הסכם הלוואה, הלווה התובע סכום נוסף, לדבריו כ-20 או 30 אלף £  ולדברי הנתבע 20,000 £, שניתנו במעמד חתימתו כערב ובפניו. התובע התחייב להשלים את ההלוואה עד לסכום של 80,000 £, עם רישום הערת אזהרה על דירת הערב. הטיפול ברישום הערת אזהרה על דירת הנתבע נשלם כעבור קרוב לשנה, ובינתיים חזר בו התובע מהסכמתו להגדיל את ההלוואה, וכדי לפצות את הלוה על שטרח להשיג ערב עם שעבוד, השיג את חברו שהסכים להלוות סכום נוסף של 60,000 £, וביחד 85,000 £, ובהתאם לכך נחתם הסכם הלוואה חדש על סכום זה.
  • אמנם, מצירוף כל ההלוואות יחד לא מגיעים לסכום כולל של 85,000 £. אבל, ניתן להניח, שצירוף ההלוואות של התובע בתוספת ריבית שנתית של 18% עד לחודש ניסן תשע"ה, יחד עם הלוואת חברו, הגיע לסך כולל של 85,000£, ומאחר ולפי ההסכם החדש החוב צובר ריבית מחודש ניסן תשע"ה בלבד, נכללו ריביות העבר בכלל הקרן.
  • הערבות שחתם הנתבע חלה על ההלוואה האמצעית בלבד, שניתנה בסמוך לחתימתו כערב, על ידי התובע, ועל הקרן בלבד, ללא תוספת ריביות. לדברי התובע, מדובר בסך 20 או 30 אלף £ ולדברי הנתבע 20,000 £. יש לקבל את עמדת הנתבע שמדובר ב-20,000 £ בלבד. על שתי ההלוואות האחרות הנתבע אינו חייב כערב, גם אם חתם על הסכם הלוואה הכולל הלוואות אלו, וכדלהלן: יתרת ההלוואה הראשונה היתה לפני הסכמת הנתבע להיות ערב, ולפי הלכה ערב לאחר מתן מעות צריך קנין וללא קנין אינו מתחייב, אף אם חתם על שטר. שעבוד הדירה היה יכול להיחשב כקנין, אם היה נרשם כדין, אלא שבפועל הוא נרשם על פי העתק שהתקבל בפקס, שאין לנו עותק מקורי ממנו (ההסכם שעליו נרשמה הערה שונה מההסכם המקורי על סך 85,000 £) וחתימה אחת (של אשת הנתבע) נראית כמזויפת. ההלוואה השלישית ניתנה על ידי חברו של התובע, בעוד הנתבע התחייב ערבות על הלוואות התובע בלבד. יש לציין שהלוואת חבר בתובע ניתנה ישירות ללוה, ולא עברה דרך התובע, ואף לא הייתה כוונה שהתובע יזכה בכסף זה כהלוואה או מתנה. על פי הלכה, מלוה אינו יכול לסחור בשעבוד שניתן לו ולהעביר אותו לאחרים (אלא בתנאים מאוד מסוימים), כל שכן כאשר מדובר בשעבוד של ערב, כך שאין מקום לפסוק שהנתבע חייב חיוב כלשהו כלפי חבר התובע. כמו כן, הצדדים אישרו במהלך הדיון שבמקרה וביה"ד יפסוק לטובת הנתבע, אין לחבר התובע שום תביעה נגד התובע. הרי שהתובע  אינו מפסיד מכך שהלוואת חברו לא תיפרע, ובמקרה שהמלוה עצמו לא מפסיד,  אין מקום לחייב את הערב.
  • לגבי טענת פרעון, מאחר וקיימת הערת האזהרה שגם להודאת הנתבע נרשמה עבור ההלוואה ע"ס £20,000, האומדנא היא שהחוב לא נפרע. עם זאת, מאחר והנתבע טוען שהלוה פרע את החוב יש מקום לפשרה. ביה"ד רואה לנכון להעמיד את הפשרה בפריסת החוב לתשלומים ומבלי לנכות מסכום הערבות.
  • התוצאה:
    1. הנתבע ישלם לתובע סך 20,000 £, קרן בלבד ללא תוספת ריבית.
    2. הסכום האמור ישולם בעשרים שיקים על סך 1000 £. השיק הראשון יהיה עד שבוע ממועד פסק דין זה ושאר השיקים ל-19 חודשים לועזיים עוקבים. השיקים יהיו מחשבון בנק תקין של הנתבע וייחתמו גם ע"י ערב.
    3. לאחר הפקדת השיקים בידי ביה"ד, יחתום התובע על יפוי בלתי חוזר אצל עו"ד המקובל על הצדדים, למחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובתו על דירת הנתבע. שכ"ט עו"ד חל על שני הצדדים בשווה. לאחר מכן, יקבל התובע את השיקים.
    4. לאחר שהתובע יקבל את כל השיקים, יגישו הצדדים בקשה משותפת לבית משפט השלום למחיקת התביעה בתיק.
    5. לאחר שכל השיקים ייפרעו, יגישו הצדדים בקשה משותפת למשרד עו"ד (או למינהל מקרקעי ישראל במידה והדירה תהיה רשומה במינהל) למחיקת הערת האזהרה שנרשמה על דירת הנתבע. במידה והבקשה לא תוגש, יורה ביה"ד להשתמש בייפוי כוח האמור לעיל.

_______________        _______________         _______________

אברהם דרברמדיקר, אב"ד           יעקב פרבשטיין                          ברוך שובקס

[1] ראה מאמר פרי עטו של האב"ד המצ"ב הדן בתוקפה ההלכתית של חוו"ד המומחה במקרה דנן. יצוין כי הקובע הוא האמור בפסק דין זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל