חברת בניה שחזרה בה האם צריכה לשלם למתווך

רבני בית ההוראה
ה' חשון ה'תשע"ט

 

 

 

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה”ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים, הוחלט כדלהן:

הננו להקדים חלק מעיקרי הדברים שהועלו בפני בית הדין:

  • חברה המתעסקת בין היתר ביזמות של תמ”א 38, היתה מעוניינת בקבלת היזמות לתמ”א 38 בבנין בירושלים. לשם כך היא התקשרה עם התובע שהוא דייר בבנין, לצורך קידום הענין. המצאת הסכמת השכנים בבנין והחתמתם על הסכם עם החברה הנ”ל לביצוע העבודות במסגרת תמ”א 38
  • התמורה שסוכמה בין הצדדים עבור המצאת כל החתימות, נקבעה ע”ס של 145,000 ש”ח כאשר סוכם שהתשלום ישולם לתובע בגמר העבודה.
  • התובע טוען שסוכם בע”פ עם הנתבע שעם המצאת חלק מהחתימות הוא יקבל מקדמה ע”ס 50,000ש”ח [טענה זו לא הוכחשה ע”י החברה].
  • לטענת התובע, לאחר עבודה מאומצת לשכנוע השכנים להסכמה לבניה, עבודה שהתמשכה ע”פ שנה וחצי, הוא הצליח להביא חלק מהדיירים לכדי הסכמה לסגור עם החברה הנ”ל, ולדבריו ברגע האחרון קודם לחתימה בפועל, החברה חזרה בה מיזמות זו משיקולי כדאיות הפרויקט וטענה שזה לא כלכלי דיו.
  • לאור טענותיו אלו של הנתבע, הוא תובע דמי טרחה עבור העבודה שביצע, היינו המצאת הסכמות של חלק מהדיירים.
  • לעומת זאת, טוענת החברה כי בשעה שהחברה עזבה את הפרויקט עדיין לא הגיעו להסכמות סופיות עם הדיירים, וכי עדיין היו הרבה נושאים פתוחים מול הדיירים, כולל הבעיה של שכ”ד בתקופת הבניה, ובהחלט קיימת אפשרות שלא היה נחתם הסכם עמם.
  • לדברי החברה, אכן החברה בדקה בתחילת הדרך את החישוב הכלכלי של העיסקה, אולם כנהוג בהמשך, כאשר העיסקה התקדמה הם חזרו לבדוק את כדאיות העיסקה, והתברר בפניהם כי הפרויקט עצמו ללא בניה על השטח הנוסף של הבנין אינו כדאי.
  • כמ”כ, יש לחברה טענה על כך שלא ניתן לה להיפגש עם הדיירים בנוגע לבניה על השטח האמור [לדברי הנתבע הסיכום מתחילה היה כן, שבשלב ראשון יטפלו בהחתמת הדיירים לצורך תמ”א 38, ורק אח”כ יתנהל מו”מ עם השכנים לגבי שינוי תב”ע להרחבת הבנין].
  • ובעיקר טענת החברה היא כי בהסכם שנחתם נקבע באופן ברור כי שכר הטרחה ישולם רק בגמר העבודה, דבר שלא קרה. החברה משווה מקרה זה לעבודת תיווך בו ברור כי עיסקה כל עוד שלא נגמרה, לא ניתן כל תשלום.

החלטה

  • אכן בתיווך ושדכנות קיים נוהג ברור כי כאשר אחד הצדדים חוזר בו מהעיסקה קודם לחתימה על הסכם, לא משולם כל שכ”ט, למרות שהמתווך או השדכן נשלח לצורך כך. אולם אין אפשרות להרחיב כלל זה על כל פעולה שאדם נשלח לעשות אותה והמשלח חוזר בו מהפעולה,
  • מכיון ובענייננו ברור כי הטירחה שהשקיע התובע נעשתה על סמך העובדה כי הוא נשלח לשם כך, ומתוך ההנחה כי ככל שהוא אכן ימציא את חתימות הדיירים הוא יקבל עבור כך תשלום, לדעתינו יש להתחשב בדבר, ולכן לדעתינו על החברה לפצות את התובע על טירחתו ועבודתו.
  • הצדדים מתבקשים לנסות להגיע ביניהם להסכמה על תשלום מסוים.

 

_______________        _______________         _______________

צבי ברוורמן, אב”ד                       ברוך שובקס                          יצחק לזנובסקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *