אישה שלובשת כיפה תפילין ציצית – עוברת בלא ילבש?

שאלה:

שלום כבוד הרבנים

לצערנו הרב יש נשים ששמות כיפה וציצית רציתי לשאול האם הן עוברות על איסור של לא יהיה כלי גבר על אישה?

תשובה:

שלום רב

מצוות שגם הגבר אינו חייב בהן חובת גברא, כמו ציצית שאם אינו לובש בגד ארבע כנפות אינו חייב בציצית, נשים אינן מקיימות משום שזו יוהרה, ראה רמ”א סי’ יז, משמע שאין בכך משום לא ילבש אלא ענין אחר.

אמנם ברמ”א סי’ לח סעי’ ג פסק שאסור לאשה להניח תפילין. בטעם הדבר מצינו כמה דרכים ואחד מהם מקורו בתרגום יונתן בן עוזיאל, שהואיל והתפילין מאפיינים גברים בדרך כלל, יש בכך איסור של לא ילבש גבר שמלת אשה.

לגבי כיפה, אם היא נשית מעצם טבעה ואינה דומה לכיפה של הגברים קשה לומר שיש בזה לא ילבש.

אבל מה שהכי חשוב הוא לדעת שאלו שעושות זאת משום שהן כופרות בדברי התורה ובדברי חז"ל שחילקו לענין מצוות אלו בין גברים לנשים, הרי הן כופרות בדברי התורה! ונראה שהן כופרות בעיקרי אמונה, ודינן כמומרות לענין זה. אינו דומה אשה שרוצה לקיים מצות עשה שהזמן גרמא שעל כך דיבר הרמ"א, לאשה שמתריסה כנגד דברי חז"ל הקדושים.

אמנם יש שסברו שיש בכך לא ילבש:

בתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק 'לא יהיה כלי גבר על אשה' (דברים כב ה), שכתב 'לא יהוון גוליין דציצית ותפילין דהינון תיקוני גבר על איתא', ומבואר שאשה אסורה בציצית משום 'לא ילבש', שהציצית היא בגד המיוחד לגבר.

וכן כתב הלבוש (סי' יז ס"ב, ולא הביא את דברי התרגום יונתן) שנשים אסורות[1] בלבישת ציצית משום 'לא תלבש'. והוסיף שמיכל בת שאול לבשה ציצית[2], משום שכל איסור האשה ללבוש מלבושי גבר הוא רק בכדי שלא תלבש בגדים שלא יכירוה בהם ועל ידי זה תבוא לזנות, אך אצל מיכל שהיתה אשת דוד המלך והכירוה כולם, לא שייך טעם זה.

ובאליה רבה (שם סק"א) השיג על הלבוש, שלא נאסרו הנשים בלבוש ותקוני גברים אלא כשכוונתן לנוי, אבל אם הוא כדי שלא לבוא לידי צער, מותרות. ואם כן, גם לשם מצוה מותר כיון שאינו לשם נוי[3]. אך בארצות החיים (שם, המאיר לארץ סקט"ו) כתב שהתרגום יונתן לשיטתו בשופטים (ה כו[4]) שאוסר גם באופן שהכוונה אינה בשביל להתנאות, וראה בפירוש ארגמן (על מסכת ציצית אות ב) שהקשה על תירוץ זה, והאריך.

אמנם בערוך השלם (ערך גל) הוכיח מכמה מקורות ש'גולתא דציצית' היא טלית מיוחדת לזמני התפילות שמתעטפים בה מעל הבגדים שלובשים, והיא ניכרת בצורתה ותבניתה, כדרך שאנו רגילים בימינו, ואם כן דוקא טלית זו נאסרה על נשים, אבל להטיל ציציות בלבושן הרגיל אין בו משום 'לא תלבש'.

ובשיורי ברכה (יו"ד סי' קפב ס"ב) כתב ששיטת הבבלי אינה כתרגום יונתן, שהרי אמרו בעירובין (צו.) שמיכל הניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. אך התרגום יונתן סבר כמו הפסיקתא (פכ"ב. הביאוה תוספות שם ד"ה מיכל) שמיחו בה חכמים.

[1] וכן כתב בשו"ת רב פעלים (ח"א סי' כג ד"ה גם עוד קשיא לי) ובשו"ת תורה לשמה (יו"ד סי' ריד), וחילק שרק בציצית אסורות מטעם זה ולא בתפילין, וזהו שאמרו בעירובין (צו.) שמיכל בת שאול הניחה תפילין. וראה בסמוך בשם שיורי ברכה.

[2] כמובא בעירובין (צו.). ובנחלת צבי (סי' יז) הקשה שלא אמרו שם לענין ציצית אלא לענין תפילין שהיתה מנחת. אמנם בדברי התרגום יונתן מפורש שגם הנחת תפילין אסורה לנשים משום לא תלבש, ושפיר דימה הלבוש ציצית לתפילין. ועיין באליה רבה (שם).

[3] ודומה לזה כתב בשו"ת מהר"ם שיק (יו"ד סי' קעג).

[4] שכתב שלכן יעל הרגה את סיסרא ביתד האהל ולא בחרב, משום שכלי זין הם מיוחדים לגבר ואסורים לאשה (נזיר נט.).

ובאגרות משה (או"ח ח"ד סי' עה) כתב שרק בבגדים וכיוצא בהם חלוק הדבר אם לובשות על מנת להתקשט ולהתנאות או לא, אבל בכלי זין וכמו כן בציצית ותפילין שאינם מלבושים, הרי שעצם טבעם של דברים אלו שהם 'כלי גבר' ולכן אסורים לנשים אף שאינן מתכוונות להתנאות.

בשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל