מתי עבודה בשכר הופכת למצוה תמידית כל רגע?!

שאלה:

שלום אני עובד במוסד לקשישים אני מנקה אחריהם אוכל ועושה פעולות תחזוקה האם אני עושה מצווה ואם כן מה המקור האם זה מתריג מצוות

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך זו מאוד יסודית ומאוד חשוב להבין כיצד מוטל על יהודי לחיות! ואסביר:

בעבודה מסוג זה כפי שציינת, הכל תלוי בכוונה שלך! אדם שעובד מתוך רצון להיטיב עם הקשישים ולגמול איתם חסד, כל רגע בעבודה שלו הוא מצות חסד, ואף שמקבל שכר על עבודתו ולכתחילה זה נעשה בגלל הצורך להשתכר, הכוונה שלו מחשיבה הכל למצוה, אבל אדם שאין לו את הרצון הזה, והמטרה שלו היא נטו פרנסה, העבודה שלו אינה מצוה. נמצא שיכולים להיות שני אנשים שעושים אותו דבר ממש, האחד מקיים כל ימיו מצוות אדירות של חסד עם אנשים אומללים ונזקקים, והשני מתפרנס ואינו מקיים שום מצוה.

המקור לכך הוא מתגרי תפילין, שהובא במשנה ברורה שאם כוונתו גם למצוה ולא רק לשכר, יש לו דין של עוסק במצוה פטור מן המצוה, ובזמן שהוא עוסק במסחר הוא פטור ממצוות אחרות [בכפוף לדין עוסק במצוה שיש בו כללים רבים] אבל אם כוונתו רק לפרנסה, אינו נחשב עוסק במצוה, ראה משנה ברורה סי' לח ס"ק כד.

ומוסר גדול יש בזה! כל אדם יכול לאסוף מצוות בלי שום טירחה נוספת, רק כוונה ראויה, וזה לא משנה אם הוא נהג אוטובוס ששמח להביא את הנוסעים ליעדם בזמן מתוך מאור פנים, או כל אדם אחר, רק שיכוין מעשיו שיהיו לשם שמים ולקיום מצות חסד.