שאלה:
מי שיש לו ב' גגות ע"ג סוכתו לסוגרן בשעת הגשם וכשגג אחד סגור הוא מפסיד דופן א' דהוי יותר מד' אמות משם עד מקום שהגג פתוח ונסתפק אם בשעה שב' הגגות פתוחין מותר להניח שם מחיצה [בין הגגות] כיון שלעת עתה לא הוי מחיצה מתרת ואח"כ כשיסגור הגג יהא לו ממילא מחיצה שלישית או כיון שיודע שמתכונן לסגור הגג נחשב כבר עתה כעושה מחיצה מתרת וכגון מי שמניח מחיצה בשבת לעשות צרכיו כשיודע שלאחר שעה מישהו יביא ספרים לחדר זה. וזה נוגע גם למי שעומד בתפלה בר"ה באריכות ומניח שם שטנדר לפניו כדי שזה שעומד לפניו יוכל לשבת שם האם כשמניח שם השטנדר עתה נחשב כעושה מחיצה מתרת כיון שיודע שיצטרך לזה אח"כ או דילמא הכא עדיפא דעתה מניח לצורך אחר אע"פ שמחשבתו גם אלהבא
תשובה:
שלום רב,
לכאורה ברור שאסור, וכי במה מדובר ברמ"א בסי' שטו לענין תשמיש, ש"בבאין כאחד" הוא בונה מחיצה ומשמש? הרי ודאי מדובר שהוא בונה את המחיצה ודעתם לשמש אחר כך, ואעפ"כ אסור. כמו כן יש כאן סברא לאסור עוד, אף שלזה אין לי ראיה… שהרי כאן ברגע שהוא בונה את המחיצה הוא בעצם ביטל את הקודמת וכל ההכשר נעשה עכשיו על ידי מחיצה זו. אם כן הגם שהיה מותר גם קודם לאכול ולישון שם, אבל עתה כל ההיתר נעשה מכח מחיצה זו, והיא מחיצה המתרת בעידנא ממש, כן נראה לי פשוט מסברא לכאורה.
בודאי כשעושה מחיצה לצרכיו כיון שיכול עכשו לעשות צרכיו נחשב כמחיצה מתרת דזה נוגע גם כרגע. [ואף אם אין שם ספרים כעת אלא שבדעתו להכניס ספרים אח"כ נחשב שמתיר להכניס שם ספרים עכשו] אבל כאן שעדיין אינו מתיר כלל שיש לו כל הדפנות אולי דומה למש"כ המפרשים לדייק מד' הפמ"ג (סי' שיג א"א ססק"א) דלהעמיד מחיצה בפני המת כדי למנוע טומאה לכהנים נחשב מחיצה מתרת רק לאחר שמת, אבל אם מעמידו לפני שימות לא חשיב מחיצה מתרת כיון שאינו נצרך בשעה זו להתיר. ומ"מ לדינא מסתבר לאסור כדבריכם. ויש להעיר אם מותר להניח שם מיטה עפי"ד הפמ"ג שטו מ"ז ב' דבהנחת כלי ליכא משום מחיצה מתרת דלא ניכר שעושה כן לצורך מחיצה ע"ש ולפי"ז יל"ע במה שהפוסקים דנו אי מותר לסגור דלת המכשירה את הסוכה דגם בכה"ג לא ניכר שסוגר הדלת לשם מחיצה מתרת.
השאר תגובה