לגרום לאחר לחלל שבת

שאלה:

בס"ד
שבוע טוב ומבורך
ברצוני לשאול כמה שאלות בנושא שבת קודש.
מראש אומר כי אין בכוונתי להצתדק . אלא אני כותבת אמת לאמיתה כפי שקרה ורוצה שהרב יגיד ויפסוק לפי ההלכה מבלי להקל.
1. אני בעלת תשובה ב"ה כבר כמעט 10 שנים. מקיימת מצוות הדלקת נרות ביום שישי לכבוד שבת. בדרך כלל (99% מן המקרים) מקפידה מאוד להדליק נרות כ 50 דק' לפני השקיעה ולא 30 כפי שמצויין בלוחות. זה מאוד חשוב לי להקדים ואני מקפידה על כך גם כשהשבתות בחורף נכנסות מוקדם .
ביום שישי האחרון, הדלקתי נרות שבת כמו תמיד בשעה 17:30. בשעה 17:50 ראיתי שהנר הימני כבה.
יש לציין שלא הייתה רוח, או תזוזת אנשים שגרמה לכך( הפתיל התקפל בעצמו והאש כבתה) . הרגשתי רע מאוד, זו הפעם הראשונה שזה קרה לי. ואני יודעת שנר שבת =2 נרות לפחות. 1 שמור 1 זכור.
אני כמובן כבר הייתי בשבת ושמרתי אותה מהשעה חמש וחצי. אימי שתחיה , אמרה אמן על הברכה שלי כשהדלקתי. יש לציין שהיא אינה שומרת שבת ומגדירה עצמה חילונית. כשעונה אמן על הדלקת נרות, תמיד ממשיכה לעשות במלאכות.
בשעה 17:50 כשהנר כבה, אמרתי לה, היא ניגשה לראות ואמרה שהיא יכולה להדליק. אני יודעת שמי שלא הדליק נר שבת ולא קיבל עליו את השבת יכול לעסוק במאלכה עד לסמוך לשקיעה (שקיעה הייתה באיזורינו ב 18:18) . לא ידעתי מה לעשות ולקחו כ 6 דקות עד שההחלטתי שתדליק.
לאחר מכך, התייסרי מאוד, בכיתי נורא, והעצבות בליבי הייתה קשה מאוד. הקב"ה יודע כמה מצויתיו חשובות יותר מכל בעיני ובמיוחד שמירת השבת שהיא הברית שלנו עם ה' . ברור שאם הזמן היה סמוך לשקיעה הייתי מתנגדת חד משמעית שתדליק . אך כיוון שהיה כ 20 דקות לפני השקיעה והייתי נורא מבולבלת זה מה שקרה. השאלה שלי, האם אכן זו הייתה עבירה ? אם כן, מי חטא , אני ? אימי ? שתינו ?
והאם היה צריך להישאר עם נר אחד דלוק למרות שהיו כ 22 דקות עד לשקיעה.
2. בשבת קודש בבוקר, נכנס לחדר השינה שלי בו אני גם מתפללת ג'וק גדול מאוד . אני באופן כללי תמיד מאוד מפחדת מהם ולא יכולה להמשיך בעיסוקיי כשג'וק חי נמצא ליידי. ידעתי שלפי ההלכה אסור להרגו בשבת קודש וניתן לקחת יאה ולהכניס אותו ולזרוק דרך החלון כשהוא חי. אך זה קרה מיידי כשפקחתי את עיני , קודם נטילת ידיים , הייתי לחוצה וקראתי לאימי, היא הגיעה עם היאה כפי שביקשתי ואמרתי שאסור להרוג ומותר לעשות כך וכך. אך היא לא שמעה בקולי והרגה אותו עם הנעל ואז השליכה לאסלה והורידה את המים. שוב, הרגשתי רע מאוד. הרגשתי שגרמתי לה לחטוא . למרות שאני לא הורתי לה לעשות כך, אלא ההפך. אמרתי שאסור להרוג.
במקרה זה, מה היה צריך לעשות ? האם אכן הרב פוסק שגרמתי לה לחטוא ? יש לי חלק בחטאים הללו ?

תשובה:

שלום וברכה

1. במקרה הראשון נהגת כדין, אחר שאמך אינה מקבלת על עצמה שבת בהדלקה, מותר היה לה להדליק את הנר 22 דק' לפני השקיעה [אגב יש לדעת ששתי נרות זה מנהג, החיוב מעיקר הדין הוא נר אחד בלבד].
2. אכן היה ראוי שלא לקרוא לאמא כאשר את יודעת שעל ידי כך היא תחלל את השבת. אבל אסור אף פעם ליפול ביאוש ודכאון, זה עצת היצר הרע, רק ללמוד מכאן ולהבא להזהר יותר שלא לגרום לאדם אחר לחלל שבת.

שיהיו תמיד שמחות!