אמירת פסוקים בעל פה – דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ג תשרי ה'תשע"ט

שאלה:

שלום וברכה !
א. האם מותר לומר בעל פה פסוקים השגורים בפי מהתנ”ך בין אם מהתהילים ובין אם מהתורה ?
ב. האם יש הגדרה מתי כן אפשר לומר פסוקים בעל פה (לדוגמא לצורך שינון, לימוד, למלא זמן פנוי תוך כדי הליכה) ?
ג. מה הטעם לאיסור אמירת פסוקים בעל פה ?
תודה רבה מראש !

תשובה:

שלום וברכה

למעשה סומכים על כך שמה ששגור בפה ניתן לומר כשאינו מוציא אחרים ידי חובה.

הטעם הפשוט לכך הוא שמא יטעה, ראה תוס’ ריד מגילה יז ב, אבל ראה בית יוסף סי’ מט שענין זה גם נלמד מפסוק.

מקורות:

באופן עקרוני, הכלל הוא שדברים שאינם שגורים בפי כל אדם, אסור לומר בעל פה גם אם הם שגורים בפי האומר, ראה מגן אברהם ריש סי’ מט ומשנה ברורה שם ס”ק ד, ושלא כדעת הב”ח שם שהתיר זאת. אמנם החיד”א בס’ קשר גודל סי’ ו אות ט פסק כדעת הב”ח. אולם, בשעת הדחק נהגו להקל בזה כדעת הב”ח כאשר יש צירופים נוספים להקל, נציין בקצרה: תוספות בתמורה יד ב כתבו שהאיסור הוא רק כשבא להוציא אחרים ידי חובה ולא כשקורא לעצמו [אין הלכה כך, אבל צירוף יש כאן], בשו”ת חוות יאיר סי’ קעה מתיר כשהכוונה היא לשירות ותשבחות לפני הקב”ה, וסבר שהאיסור הוא רק בדרך של לימוד, והובא במשנה ברורה שם וציין שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובס’ שפתי שושנים פרק ו כתב שעל זה סמכו כשאומרים פסוקים לשמירה! יש קולות נוספות אבל הן אינן רלוונטיות לדוגמה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *