שאלה:
שלום כבוד הרב יש לי שאלה
במקרה שאדם קיבל על עצמו משהוא ואמר דבר בפה שמתכוון לעשותו והתכוון לעשות דבר ספציפי אבל לא פירט את זה
לדוגמא אדם שאכל בבוקר לפני שחרית ואמר שהוא מקבל על עצמו לאחר שחזר בתשובה לא לאכול לפני תפילה מהרגע שאפשר להתפלל והכונה היתה בשחרית האם עכשיו יש לו איסור מדין של נדר לאכול לפני מנחה וערבית מהרגע שהוא יכול להתפלל או שזה הולך לפי הכוונה שלו
או דוגמא אחרת אדם שקם פעם אחת בבוקר בשעה 6 וחזר לישון והתעורר ב9 ופספס קריאת שמע וחזר בתשובה ואמר שהוא מקבל על עצמו לא לשכב על המיטה במצב שהוא יכול לפספס תפילה
עכשיו הכוונה שלו היתה שבהנחה שהוא יקום מהמיטה בבוקר בשעה שסביר להניח שבלי שיעירו אותו אם יחזור לשכב על המיטה הוא יפספס תפילה.
בהנחה שלכך התכוון האם הקבלה הטובה הזאת שנחשבת כנדר נחשבת כנדר לפי הכוונה או לפי מה שאמר שמעכשיו הוא לא יכול לשכב גם לפני מנחה וערבית במצב שהוא יכול לפספס את זה
תשובה:
אם זה אומדנא בליבו ובלב כל אדם, כלומר ניכר היה מתוך דיבורו למה הכוונה, הנדר חל לפי כוונתו, אבל אם מתוך דיבורו ניכר דבר אחד ובלב הוא חושב דבר אחר, דיבורו הוא שקובע ומחשבתו נחשבת דברים שבלב שאינם דברים. קשה לי לקבוע לפי השאלה מה היתה הסיטואציה שהזכרת. לגבי המקרה השני נראה שיש לפרש לקולא כדבריך.
באופן כללי אין לנדור בשום אופן זה רק מסבך את החיים עם חשש איסורי דאורייתא, יש הרבה מאוד אפשרויות להתחזק גם בלי להכנס לחששות חמורים אלו!
עשה התרת נדרים, והפתח להתרה יהיה השאלה הזו שעוררת כאן.
עוד שאלה
יש נוסח כזה שקראתי אותו באמצע שנה לפני מספר שנים של כל מה שנקבל יהיה בגדר בלי נדר בכוונה על דעת שאני לא כל פעם יצטרך להגיד בלי נדר וכדי למנוע סיבוכים כאלה ומאז אני לא מקפיד כל כך על זה של להגיד בלי נדר
גם בגלל שאומרים שאם אדם עשה עבירה הוא צריך להתחרט בפה ולקבל בעתיד שלא יעשה
סתם לדוגמא אדם שלא הניח תפילין יום אחד והתחרט ואמר בפה אני מתחרט שפספסתי יום תפילין ומקבל שזה לא יקרה יותר שיפספס
ובהנחה ששוב פספס כי היה אנוס ולכאורה אומרים שקבלה בפה זה כנדר וכתוב בגמרא שבעוון נדרים מתים בנים של אדם או משהוא כזה ומוצא גם שאם אמר את זה עובר גם על נדרים וגם על שביטל מצווה
לכאורה האם אפשר לסתמך על הנוסח הזה בעתיד?
אין להסתמך.
השאר תגובה