שאלה:
במסכת סוכה(כא:), הסומך סוכתו בכרעי המיטה כשרה, רבי יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה.
נחלקו האמוראים מה הטעם של ר"י
חד אמר שאין לה קבע וחד אמר שמעמידה בדבר המקבל טומאה. מאי בייניהו כגון נעץ ד שיפודין של ברזל וסיכך עליהם, למאן דאמר קבע הרי יש לה קבע, ולמאן דאמר טומאה, הרי היא פסולה .
עכשיו שאלתי היא כך, לפי המאן דאמר שרבי יהודה סובר שדבר המקבל טומאה פוסל, מדוע כתב רבי יהודה במשנה"אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה"
כלומר, אם הטעם הוא שהדפנות נפסלות בגלל טומאה,מדוע הוא צריך להוסיף שגם היא תהיה עומדת ?
הרי ראינו בדוגמא של נעץ שיפודין של ברזל שהיא יכולה לעמוד בפני עצמה ! אבל עדיין לר"י פסולה ! משמע שהטעם היחידי הוא טומאה, ואם כך מדוע ר"י מוסיף אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, שיגיד פשוט שהיא פסולה !
תשובה:
זו פשוט ההגדרה של מעמיד בדבר המקבל טומאה, שהסוכה אינה יכולה לעמוד ללא אותו דבר המקבל טומאה, שכן אם היא יכולה לעמוד בלעדיו, אין חסרון בכך שיש לה תמיכה נוספת גם מדבר המקבל טומאה. שאלה מצויה יש בענין זה לגבי חיזוק הסכך באזיקונים, שאם הוא עומד ברוח מצויה גם בלי האזיקונים – מותר.
מועדים לשמחה.
