לתרומות לחץ כאן

נדר

שאלה:

שלום כבוד הרבנים

רציתי לשאול שאלה תיאורטית, שבישיבתי לא הצליחו לענות עליה, זה בנושא נדרים.
מה קורה אם מישהו נודר לא להורות הלכה לעצמו בנושא מסוים, כמו הלכות מעשר, עד אשר רב מוסמך בנושא או ראש ישיבה כלשהוא מאשר לו שהוא בקיא מספיק בחומר על מנת להורות לעצמו בעניין הלכה.
ולאחר מכן האיש מתחרט על נדרו וחושב שהוא בקיא מספיק להורות לעצמו הלכה, ואיננו צריך אישור מאף רב בנושא ?

האם הוא עדיין נשאר מחויב לשאול רב או ראש ישיבה בנושא ?

חשבתי לתרץ שלא נשאר מחויב לשאול רב, משום שכאשר הוא מגיע למצב בו הוא יודע, הרי זה מתנה על מה שכתוב בתורה, שהרי הוא יודע הלכה מסוימת בוודאות (כך הוא מרגיש), ובכל זאת מתנה נדר על ההלכה הזאת המסוימת, ואומר שהוא לא יורה אותה לעצמו, בגלל שהוא לא יודע איך.
אבל זה מעט חלש לדעתי. מה כבודם חושבים ?

תשובה:

לדעתי זה חלש מאוד… אין כאן שום מתנה על מה שכתוב בתורה, לא לחינם הוא קבע לעצמו סייג זה, הוא עשה זאת משום שחשש שלא ידע להבחין בעצמו אם הוא מומחה מספיק, ובכלל איזה חיוב הלכתי יש לאדם להורות לעצמו הלכות?! ולכן אדרבה יגש להבחן אצל הרב ויקיים את נדרו, ולהבא חלילה לנדור! לא נודרים בשום מצב ומשום סיבה!

מועדים לשמחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל