שאלה:
שלום וברכה ומועדים לשמחה. רציתי לשאול מה הדין של הדסים שיוצא מכל קן שלושה עלים כלומר בהיקף יש בסך הכל תשעה עלים. האם הדס זה כשר.
אם אפשר מקורות, ומי מגדולי ישראל משתמש ב הדס זה.
תשובה:
שלום וברכה
אדרבה, זה הדס המוכנה הדס רש"י, ויש שמהדרים לקחת ממנו דוקא. ראה רש"י סוכה לב ב.
מועדים לשמחה.
שלום וברכה,
לענין תשובתכם על 'הדס רש"י'.
ברש"י כתב שצריך שיהיו שלושת העלים בעוקץ אחד. ומבואר ברא"ש שזו חומרא גדולה ושאין כל כך בנמצא הדסים כאלו.
מתשובתכם מבואר שכוונת רש"י לשלושה קינים שיש בכל אחד שלוש עלים היוצאים מעוקץ אחד – סה"כ תשעה עלים.
אשמח לדעת מה המקור לפרש כן בדבריו, והאם יש מהפוסקים הקדמונים והאחרונים שביאר כן ברש"י.
שתזכו להגדיל תורה ולהאדירה
נראה לי פשוט כך מדבריו.
אני הק' מהדר בלי"נ לקחת מהדס רש"י, לא משום החשש לשיטת רש"י, אלא כי הוא הרבה הרבה יותר יפה ומהודר (מלשון הדר, ולא הידור הלכתי) מההדסים הרגילים, זה א-לי ואנוהו
כבודו נכנס לנידון מאד מעניין האם הדר נקבע לפי הטעם האישי שלנו או לפי מה שאמרו חכמים
מבחינת 'הדר' בארבעת המינים, מבואר בר"ן במס' סוכה שההחלטה מה הדר היא בגדר נמסר הדבר לחכמים
ולפי בירור שעשיתי בעבר בדברי האחרונים 'נמסר הדבר לחכמים' היא מסירה עד חתימת התלמוד.
זה נכון, אבל יש שני סוגי הדר, יש הדר שיש לו כללים, ויש הדר שכל ענינו נוי, בענין זה יש מקום לטעם, יש אדם שחשוב לו יותר הגידול של האתרוג ויש שחשוב לו יותר נקיונו… אולי במסגרת זו..
רק להבין, מאחר ואכן נכונים וצודקים דברי כבוד הרב, שיש הדר שכל ענינו נוי, ובענין זה יש מקום לטעם, א"כ למה הוספו השלש נקודות אחר המשפט, זה נשמע [-בהנחה שהבנתי נכון] בנימה של זלזול, ולמה, הרי יש כאן באמת ענין אמיתי וחשוב – גם אם הוא סובייקטיבי
חלילה, זו לא היתה הכוונה, זה היה בגדר ואידך זיל גמור, אבל התכוונתי לכל מילה.
השאר תגובה