שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב.
האם מותר לאכול פירות וירקות מחוץ לסוכה?
תשובה:
מותר לאכול פירות וירקות חוץ לסןכה, אלא שרבים נהגו לאכול הכל רק בסוכה, בתורת חומרא בעלמא ולא מעיקר הדין.
מקורות:
מה מותר ומה אסור לאכול מחוץ לסוכה:
אכילת ארעי
אין אדם רשאי לאכול את סעודותיו הקבועות מחוץ לסוכה, אולם אכילת ארעי [כלומר, המעט שאדם רגיל לאכול לעיתים כדי להשקיט את רעבונו, עד שיאכל לאחר מכן את סעודתו העיקרית (ראה פהמ"ש לרמב"ם סוכה פ"ב מ"ד)], רשאי הוא לאכול אף מחוץ לסוכה (משנה בסוכה כה א; רמב"ם סוכה פ"ו ה"ו; טוש"ע או"ח תרלט ב). שכן, גדר החיוב לשבת בסוכה, הוא לדור בה כדרך שאדם דר בביתו, והרי אף בשאר ימות השנה אדם רגיל לאכול אכילה מועטת כזו מחוץ לביתו (מחזור ויטרי סי' שנט; ריטב"א סוכה שם. וראה רא"ה סוכה שם ור"ן שם יא א בדפי הרי"ף ומאירי שם כו א, שאכילת ארעי אינה נחשבת "אכילה חשובה", ולכן מותר לאוכלה מחוץ לסוכה).
שיעור אכילת ארעי משתנה לפי סוגי המאכלים השונים, ולפי האופן בו רגילים בני אדם לאוכלם:
פת: מובא בגמרא, ששיעור אכילת ארעי לענין פת, הוא עד "כמלא פיו" של אדם, שזו הכמות אותה רגיל תלמיד לטעום בכל בוקר לפני לכתו לבית המדרש (אביי בסוכה כו א, ורש"י שם ד"ה כדטעים). ונחלקו ראשונים: יש סוברים, שמאחר שכמות המזון שיכול אדם להכניס לפיו בבת אחת היא "כביצה" [ראה יומא פ א], אף השיעור שמותר לאוכלו מחוץ לסוכה הוא "כביצה", ולא יותר (רש"י שם כז א ד"ה ואביי; תוס' שם כו א ד"ה תרתי; רא"ש שם פ"ב סי' יג; טוש"ע או"ח תרלט ב). ויש סוברים, שאף כמות של מעט יותר מ"כביצה" נחשבת אכילת ארעי, ומותרת (רי"ץ גיאת הל' סוכה [עמ' פח]; רמב"ם סוכה פ"ו ה"ו; כלבו סי' עא. וראה ר"א מן ההר סוכה כז א, בביאור הגמ' הנ"ל לפי דעה זו). אחרים סוברים, ששיעור אכילת ארעי הוא מעט פחות מ"כביצה", ולדעתם, אסור לאכול פת בשיעור "כביצה" מחוץ לסוכה (ראה: בה"ג סי' יד; סמ"ג עשין מג; סמ"ק סי' צג, וראה שם, שלגירסתו בגמ' יומא שם, שיעור "מלוא פיו" הוא פחות מ"כביצה").
פירות: אכילת פירות מחוץ לסוכה, נחלקו בה אמוראים: יש סוברים שאכילת פירות לעולם אינה נחשבת סעודת קבע, ולכן מותר לאכול מחוץ לסוכה אף פירות בכמות מרובה (רבא ביומא עט ב; רמב"ם סוכה פ"ו ה"ו; טוש"ע תרלט ב). ומן הראשונים יש שהוסיפו, שאף הקובע סעודה עליהם – כגון שאוכל בשיעור ששבע מאכילתם, או שאוכלם בחברת אנשים (ראה משנה ברורה סי' תרלט ס"ק טו) – רשאי לאוכלם מחוץ לסוכה (אור זרוע הל' סוכה סי' שא; רא"ש סוכה פ"ב סי' יג; טור שם; רמ"א שם. וראה מג"א שם ס"ק ו). אולם אחרים סוברים, שבמקרים מסוימים, אף אכילת פירות מחוץ לסוכה, אסורה (ראה דברי ר' ירמיה ורב פפא ביומא שם. וכן פסק הרמב"ן במלחמות סוכה יא א בדפי הרי"ף. וראה רא"ש שם, שמהר"ם החמיר כדעה זו. על הנידון, אם לדעה זו אסור דווקא לקבוע סעודה על פירות מחוץ לסוכה, או שאסור לאוכלם שם אף בלא קביעות סעודה, אם אוכל מהם "כביצה", ראה: רא"ש וטור שם; מג"א שם, וחי' רעק"א שם בדעתו. וראה חיי אדם כלל קמז ס"ג, ושעה"צ שם אות לח).
בשר, דגים וגבינה: בדעת הסוברים שאכילת פירות מותרת לעולם מחוץ לסוכה [ראה לעיל], נחלקו ראשונים: יש סוברים, שמכל מקום מאכלים הנאכלים כחלק מהסעודה, כגון בשר, דגים וגבינה, אסור לאכול מחוץ לסוכה (ראה: תוס' סוכה כז א ד"ה במיני; אור זרוע הל' סוכה סי' שא; רא"ש סוכה פ"ב סי' יג, בשם רבינו פרץ; מאירי סוכה כו ב; כל בו סי' עא בשם ר' יצחק; רבינו מנוח סוכה פ"ו ה"ו; שו"ת גינת ורדים או"ח כלל ד סי' ו, בדעת הרמב"ם סוכה שם). ומהם שכתבו, שאין איסור זה אמור אלא במי שקובע סעודה על מאכלים אלו (ראה רא"ש שם, וטור וב"ח או"ח סי' תרלט בדעתו. וראה חיי אדם כלל קמז ס"ג ומשנ"ב סי' תרלט ס"ק טו, שראוי להחמיר כדעה זו). אחרים סוברים, שאין איסור לאכול מאכלים אלו מחוץ לסוכה, אף אם קובעים עליהם סעודה (ראה: ב"ח שם וט"ז או"ח שם ס"ק ח, בדעת הרא"ש והטור שם; משנ"ב שם ס"ק יג, בדעת השו"ע והרמ"א או"ח שם ס"ב. וראה שו"ת גינת ורדים שם, שהרמב"ם שם חולק).
מיני מזונות: תבשיל העשוי מחמשת "מיני דגן" [חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון] חשוב יותר משאר מאכלים [ראה טור או"ח רח]. משום כך, יש שכתבו שאף לדעת הסוברים שמותר לאכול בשר ודגים מחוץ לסוכה [ראה לעיל], אסור לקבוע סעודה מחוץ לסוכה על תבשיל העשוי מאחד מינים אלו (ראה: רא"ש סוכה פ"ב סי' יג, וטור או"ח תרלט בדעתו; שו"ע או"ח שם ס"ב, ומשנ"ב שם ס"ק יג, טו). ויש שהחמירו עוד יותר, ולדעתם, אף אדם שאינו קובע את סעודתו על תבשיל זה, אלא רק אוכל ממנו כשיעור האמור לעיל לענין פת, אינו רשאי לאוכלו מחוץ לסוכה (מג"א שם ס"ק ו, וחי' רעק"א שם בדעתו. וראה: ביכורי יעקב סי' תרלט ס"ק טו; משנ"ב שם ס"ק טו).
על מיני מאפה העשויים מחמשת מינים אלו, נחלקו אחרונים: יש סוברים שדינם כפת, והכל מודים שאסור לאכול מהם "כביצה" מחוץ לסוכה, ואפילו בלא לקבוע עליהם סעודה (שו"ת גינת ורדים או"ח כלל ד סי' ו). ויש סוברים שדינם כתבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (ראה: ביכורי יעקב סי' תרלט ס"ק טז; שו"ת חיים שאל סי' עא).
משקאות: שתיית ארעי מחוץ לסוכה מותרת (ראה: משנה בסוכה כה א וכו ב, וברייתא ביומא עט א; רמב"ם סוכה פ"ו ה"ו; שו"ע או"ח תרלט ב). על שתיית יין נחלקו ראשונים: יש סוברים, שאף על פי שיין הוא משקה חשוב, מותר לשתותו מחוץ לסוכה (רא"ש סוכה פ"ב סי' יג; מאירי סוכה כו א; טוש"ע או"ח שם. וראה שבולי הלקט סי' שמד). ויש מוסיפים, שאף שתית יין באופן של 'קבע' [כלומר, שתיית כמות מרובה, או שתיה בחברת אנשים (ראה משנ"ב סי' תרלט ס"ק טו)], מותרת (רמ"א או"ח שם, ומשנ"ב שם ס"ק יג בדעתו. וראה מאירי שם, ששתיית יין בצירוף אכילת פירות נחשבת סעודת קבע). אולם אחרים סוברים, שאסור לשתות אפילו "רביעית" יין מחוץ לסוכה, משום שהוא משקה חשוב, ושתייתו נחשבת 'קבע' (ראה: ריטב"א סוכה כה א; רבינו מנוח סוכה פ"ו ה"ו, בשם י"א; ביאור הלכה שם ד"ה ויין. וראה לבוש או"ח שם ס"ב וב"ח או"ח שם ומג"א שם ס"ק ה ומשנ"ב שם ס"ק יג, שבשתיית יין באופן של 'קבע', יש להחמיר כדעה זו).
[אדם השותה אפילו מים בתוך סעודתו, הכל מודים שחייב לשתות בסוכה, משום ששתיה זו היא חלק מהסעודה (שער הציון סי' תרלט אות כט. וראה ברייתא סוכה כח ב: "אוכל ושותה…")].
המנהג לאכול הכל רק בסוכה:
אף על פי שאכילת ארעי מחוץ לסוכה מותרת, המחמיר על עצמו שלא לאכול כלום ושלא לשתות אפילו מים מחוץ לסוכה, הרי זה משובח, ואין לראות בהנהגה זו "יוהרה" (ראה: משנה בסוכה כו ב, וגמ' שם; רמב"ם סוכה פ"ו ה"ו; טוש"ע או"ח תרלט ב. אולם, ראה מהרי"ל הל' חג סוכות, וב"ח או"ח שם בדעת מהר"ם, שאין להחמיר בשתיית מים, וראה רבינו ירוחם נ"ח ח"ב [דף נז], שאין צריך להחמיר באכילת פחות מ"כביצה", וראה אליה רבא או"ח שם ס"ק יא). אכן, אף על פי שחכמים שיבחו את המחמיר שלא לאכול ושלא לשתות כלום מחוץ לסוכה, רשאי אדם להקל בכך אף אם הוא תלמיד חכם, ואין הוא נחשב בכך כמי שאינו מדקדק במצוות (ריטב"א סוכה כה א; ר"ן שם יא א בדפי הרי"ף).
