תלמיד חכם בזמנינו / חילונים בזמנינו

שאלה:

שלום רב
מה ההגדרה היום של תלמיד חכם ? , עם הארץ ? ואפיקורס{האם חילונים מוגדרים כאפיקורסים}?

תשובה:

שלום וברכה

אף שכתבו הפוסקים לגבי כמה ענינים שאין לנו תלמיד חכם בזמן הזה, אך לגבי כמה ענינים כן יש דין תלמיד חכם כמו שכתב הרמ”א סי’ רמ”ג ביו”ד לענין לפוטרו ממס וכן לענין הספדים בזמן שאסור להספיד בהם ובעוד ענינים אחרים, הטעם למה שכתבו הפוסקים שאין תלמיד חכם בזמן הזה הוא בגלל שאין לנו מי שהוסמך דור אחר דור עד משה רבינו, ולא בגלל שאין תלמידי חכמים די הצורך, ולכן לא לכל הדינים אינם נחשבים תלמידי חכמים, כיון שלא לכל דבר צריך סמיכה.

בהגדרת תלמיד חכם כתבו כמה פוסקים שהוא מי שבקי ברוב הדינים שבתלמוד הנוהגים כיום, ושואלים אותו הלכה והוא יודע להשיב, ובזמן הזה גם תלמיד חכם כזה אין כמו שכתב המשנה ברורה סי’ תקמ”ז ס”ק י”ב בשם המגן אברהם.

אמנם כתבו הפוסקים שלענין כבוד תלמיד חכם יש לכבד כל אדם המפולג בתורה ויראת ה’ גם בזמנינו. וכן לענין טביעות עין בהשבת אבידה יש להחזיר אבידה על פי טביעות עין למי שאינו משנה מדיבורו אלא בדברים המותרים ונחשב תלמיד חכם (כמבואר ברמ”א סי’ רס”ב סכ”א ובט”ז שם). ויש עוד מקרים שאמרו שיש בהם דין תלמיד חכם גם בזמן הזה ואין כאן המקום להאריך בזה.

בנוגע לחילונים בזמנינו הנושא מורכב מאוד, שכן אנחנו מחמירים לשמני הצדדים, מצד אחד יש להם דין מומר ואינם מצטרפים למנין וכו', ולאידך לענין הצלתם וכבודם וכו' דנים אותם כתינוק שנשבה מחמת הספק. כלומר, חשוב להבין, שכאשר מדברים על תינוק שנשבה, הכוונה היא שאין לו דין של מומר, כיון שהוא אנוס על כך שאינו יודע את המצוות, ולמעשה בזמנינו לא ניתן לקבוע בודאות על אדם שהוא תינוק שנשבה, וגם לדעת החזון איש הידוע, הכוונה היא שכיון שאין לנו בזמנינו מוכיח, כל אדם חילוני הוא ספק תינוק שנשבה ויש לחלל שבת על הצלתו וכו’. לכן לעולם לא נדע שמה יהיה דינו לעולם הבא שכן רק בורא העולם הוא בוחן כליות ולב… כל אדם יהיה נידון על מעשיו בהתאם למה שנדרש ממנו, והוא ידרש לכפר על כך באיזו שהיא דרך. אין אפשרות לזכות לחיי העולם הבא בלי לעשות בשביל זה משהו, גם מי שאנוס ולא ידע משמירת המצוות [דבר שאינו מצוי בזמנינו] זה עדיין לא יזכה אותו בגן עדן. לכן יש להתפלל הרבה על כל עם ישראל שיחזרו בתשובה שלמה, וזה אכן אחד הנושאים המרכזיים בתפילות הימים הנוראים.

ידועים דברי הגר”א וסרמן בחי’ אגדות ששאל, כיצד יתכן לדרוש מנער כפרי רועה אווזים במקום נידח שיגלה את מציאות ה’ [שזה אגב חייבים יהודים וגויים כאחד] דבר שטעו בו פרופסורים חשובים וחכמים, והשיב, שבעצם כל אדם שיהיה אובייקטיבי יבין מיד שיש בורא לעולם ומנהיג לעולם ושום דבר לא נעשה מעצמו. אותם פרופסורים משוחדים ביצרם הרע שמפתה אותם לכפור כדי שלא לקיים מצוות, אבל אדם שלא יהיה משוחד, גם הפשוט ביותר והטיפש ביותר יגיע להכרה הזו. לכן אין אדם שימלט מתביעה ביום הדין הגדול והנורא כיצד לא ידע את שם ה’, וכיצד לא חיפש מה הדבר דורש ממנו. ובודאי הוא כך ליהודים שיודעים שיש דת, ויודעים שיש רבנים שמוכנים לברר איתם את הדברים, אבל היצר מפתה אותם להמשיך בשגרת חייהם בלי להתבונן.

לסיכום הדברים: זה שנתת לו הוכחות זה לא בהכרח קובע את דינו למומר, כיון שבזמנינו לא יודעים להוכיח כראוי, ולאידך גיסא הוא לא בהכרח תינוק שנשבה, כיון שסוף סוף מוטל עליו לבדוק את האמת. לכן יש להחמיר לכל צד, לחלל עליו שבת להצלת נפשו, וגם להמנע מלדבר עליו לשון הרע שלא לתועלת.