שאלה:
שלום רב 1 מנין שחזר הרב אוירבך מהיתר רחיצה ביום טוב? 2 המתירים לרחוץ ביום טוב במים שהתחממו בדוד שמש אז בראש השנה יהיה מותר ( למתירים רק ביום הראשון או אפילו ביום הראשון עד הצהרים שביום השני מן הסתם זה כבר מדוד שמש בראש השנה 3 כמה נרות להדליק ביום טוב? אשמח למקור תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע למה כוונתך בענין דעתו של הגרש"ז אויערבך. להלן תשובה אע"פ המבואר בשש"כ שכידוע נעשה ע"פ פסקיו.
אדם שסובל מזיעה, ונצרך מאוד להתרחץ ביום טוב, אם יש אפשרות שיתרחץ ממים שהוחמו מערב יום טוב (מיחם וכדו’) אם הוא ספרדי יכול לרחוץ בהם כל גופו, ואם הוא אשכנזי ירחץ בהם אבר אבר.
אם אין לו מים במיחם שוהחמו מערב יום טוב, יכול להשתמש בדוד שמש רק אם יפתח את הברז לצורך אוכל נפש כגון לצורך שטיפת כלים במטבח וישאיר את זרם המים פתוח ואז יוכל לרחוץ במים אלו. ויש מתירים בכל מקרה, ובקטנים יש להקל יותר.
ולדעת השולחן ערוך הרב מותר אף לפתוח את המים לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו ולאחר מכן להשאירו פתוח לרחיצת אבר אבר של גופו.
אסור להדליק בוילר בחג גם על ידי גוי, כיון שזה כרוך בהפעלה חשמלית האסורה אפילו לצורך אוכל נפש, וממילא גם אסור להנות מזה.
לגבי סבון: השימוש בסבון יעשה רק בסבון נוזלי. כמובן יש להזהר מאוד מסחיטת השיער!! לכן אין לסבן את מקומות השיער אלא תחת זרם מים ממש שאז אין שימוש וצורך בסחיטתם.
מנין הנרות ביום טוב כמו בשבת, כך מנהג ישראל.
מקורות:
שו”ע סי’ תקיא ס”ב ובמשנ”ב ס”ק יא וס”ק יח, לגבי דוד שמש, עי’ שש”כ פי”ד הערה יז שמסתבר שדינו כמים שהוחמו בשבת ויו”ט עצמם, ולפי זה יש לאסור אף לד’ השו”ע, וכאשר משתמש בו לצורך אוכל נפש שמותר להמשיך להשתמש בו ר’ בשו”ע הרב שם סעיף א’, ובקובץ מבית לוי יד עמוד כד בשם הגר”ש וואזנר שמותר לצורך להשתמש בדוד שמש לרחיצה. וראה עוד באבני ישפה חלק ג’ סי’ נ”ה שהאריך בענין זה.
לגבי סבון נוזלי ראה כאן
