שאלה:
בס״ד,
שלום לרב , בבקשה לפתור הבנתי בזה…
פסיק רישיה בדרבנן דלא ניחא ליה ?
בדעת הרב עובדיה יבי״א ד סימן לד, שכידוע הוא סובר שמותר אפילו בדרבנן אחד כל שלא ניחא ליה.
ראיתי שאומרים שגם הוא מודה שאם זה פסיק רישיה דלא ניחא ליה במלאכה שאינה צריכה לגופא שאסור משום שזה חמור יותר אע״פ שזה מדרבנן.
אני צריך מקור מפורש לעניין בדעת הרב עובדיה .
ומקור מפורש במשנה ברורה שכותב ״ פסיק רישיה דלא ניחא ליה במלאכה שאינה צריכה לגופא , אסור.
ועוד שאלה : נראה שהמ״ב מבין מלשון המחבר שמתיר פסיק רישיה מדרבנן. שיד א ס״ק א.
אם כן מדוע סותרים את דעת הרב עובדיה בהבנת המחבר, שאסור . שהרי גם המ״ב מבין כמותו שדעת המחבר שהוא מתיר אפילו בדרבנן אחד ( למרות שיש שם כמה צירופים) ?
תשובה:
שלום וברכה
בענין דעתו של השו"ע בפסיק רישא בדרבנן יש כידוע שתי סתירות, מסי' שכ סעי' יח לענין סחיטה [ששם מקור דין פסיק רישא דלא ניחא ליה וכו', ונראה שהחמיר אפי' בדרבנן], ומסי' שלז סעי' ב לגבי כיבוד הבית ואשוויי גומות שאף שמדובר שם בדרבנן כמבואר בשער הציון שם, החמיר בזה השו"ע מדין פסיק רישא.
זה שפסיק רישא דלא ניחא ליה אסור במלאכה שאינה צריכה לגופה זה פשוט ולא צריך מקור, שהרי דברי התוס' ידועים שכל פסיק רישא דלא ניחא ליה הוא בעצם מלאכה שאינה צריכה לגופה, וכיון שנוקטים שפסיק רישא דלא ניחא ליה אסור, בהכרח הוא למרות שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, ונתבארו הדברים ביחוה דעת ח"ו סי' כא.
