בל תשחית בגיזום עץ פרי לנוי – עצי בונזאי

שאלה:

"בונזאי" היא שיטה לטיפוח עץ שבה העץ נשתל בעציץ ונעשה בו גיזום קבוע כך שישמור לכל אורך חייו על גודל קבוע, בדרך כלל לא יותר מגובה של חצי מטר.
השאלה היא, האם בעצי פרי יש איסור לעשות כן משום בל תשחית?
יצויין, כי גם עץ בונזאי, אם הוא עץ פירות, יניב גם הוא פירות בגודל נורמלי, אם כי, מטבע הדברים, בכמות נמוכה בהרבה מעץ פרי רגיל

תשובה:

שלום וברכה

כאשר סתם זה נעשה לנוי נראה שאסור, כאשר יש נזק מהענפים המתפשטים, יש להקל לגזום על ידי גוי.

מקורות:

אף שהתורה אסרה עקירת אילנות שנאמר (דברים כ,יט) ‘לא תשחית את עצה’, אך נתבאר בגמרא ובפוסקים שאיסור זה הוא רק כשהדבר נעשה דרך השחתה, אך אם נעשה לצורך האדם אין בזה איסור זה. ומשום כך מבואר בגמרא (ב”ק צב,א) שמותר לקצוץ אילן המזיק לאילנות אחרים, או לשדות אחרים, וכן בבבא בתרא כו,א מבואר שמותר לקוץ אילנות דקל כדי שלא יזיקו הציפורים שבאים אליו לענביו של רב יוסף. ומטעם זה כתב בחוות יאיר סי’ קצ”ה שאילן המחשיך ביתו של אדם, מותר לעוקרו, אך כתב שאם ניתן לקוץ את ענפיו אין לעקור את האילן אף אם מחמת כך יצטרך מפעם לפעם לקוץ האילנות שוב. וכך מבואר גם בתשב”ץ קטן סי’ שס”ט שאילן המזיק לבית אפילו הוא נושא פרי מותר לקוצו, וכן בשו”ת הרשב”א ח”ז סי’ תק”י.

ומכיון שבדבר זה יש גם חשש סכנה כמבואר בגמ’ בב”ק שם ובסוכה כט,א אף שבחוות יאיר שם כתב שכשהאילן מפריע לו אין לחוש גם לסכנה, אך בתועפות ראם על היראים בסי’ שפב אות ד’ כתב שסכנה יש בזה, ולכן כתבנו שאם ניתן לעשות את הקציצה על ידי מכירתו לגוי והעברתו למקום אחר שבכך אין זה ‘בל תשחית’ כלל עדיף לנהוג כך. ור’ עוד תשובה בשו”ת שבט הלוי חלק ב’ סי’ ר”ח לענין קציצת אילן ששורשיו נכנסים לקברי צדיקים.