ייבום וחליצה כיום

שאלה:

שלום לך כבוד הרב,
במסגרת לימודי, אני עושה עבודה על ייבום וחליצה.
ברצוני לדעת מה הדעה לייבום וחליצה כיום?
כלומר גם היום האלמנה מחוייבת להינשא לאחי המת, אם אין להם ילדים?
האם גם כיום נערך טקס חליצה הכולל את חליצת הנעל ויריקה בפנים?

תשובה:

שלום רב,

אישה שבעלה נפטר ללא ילדים, חייבת מהתורה ייבום או חליצה. אחרת אסור לה להתחתן עם מישהו אחר. וראי במקורות מה ההלכה קובעת היום: יבום או חליצה?

למעשה האלמנה אינה חייבת ביבום או חליצה אם אינה רוצה בכך ואינה רוצה להתחתן.

לשאלתך, האם גם היום נעשה טקס כזה. בהחלט כן. אחרת אסור לה מדין תורה להתחתן עם אחרים. ראי כאן מה שכתבנו על ה"טקס" הזה

מקורות:

האם היום עושים ייבום? האם עדיך יבום או חליצה?

האם מצוות יבום עדיפה על מצוות חליצה או שמא מצוות חליצה עדיפה? – זו מחלוקת תנאים. ראה ביבמות (לט,ב): בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצווה מצות יבום קודמת למצות חליצה, ועכשיו שאין מתכוונים לשם מצווה, אמרו: מצות חליצה קודמת למצות יבום….דתניא, אבא שאול אומר: הכונס את יבמתו לשם נוי, ולשום אישות, ולשום דבר אחר – כאילו פוגע בערוה, וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר. (כוונתו לומר, שאם אין מצווה ממילא יש איסור של אשת אח, שאיסור זה לא הותר אלא במקרה שיש מצווה. שהרי כאשר יש לה ילדים, ברור שאסור להתחתן איתה – אשת אח שלא במקום מצווה זה איסור ערווה). וחכמים אומרים: יבמה יבא עליה – מכל מקום.

גם הראשונים חולקים כיצד לפסוק אם חוששים לסברת אבא שאול או לא. דעות אלו הובאו גם בשו"ע וברמ"א (אבה"ע סי' קסה סעי' א'). דעת הרמ"א כהראשונים שפסקו כאבא שאול ולכן חוששים שלא אין לו כוונת מצווה היום ולכן חליצה עדיפה. ודעת השו"ע כדעת חכמים שגם היום מצוות יבום עדיפה.

משך הדורות, האשכנזים נהגו לעשות רק חליצה, גם במקרה ששניהם רוצים ביבום. אולם הספרדים נהגו ליבם במקרה ששניהם רוצים.

בכ"א שבט תש"י התקבלה החלטה ברבנות הראשית שכאן בארץ ינהיגו רק חליצה ולא יבום. תקנה זו התקבלה ע"י שני הרבנים הראשים דאז, הגרי"א הלוי הרצוג, והגרב"צ חי עויזאל זצ"ל. (ראה בשו"ת היכל יצחק ח"א אבה"ע סי' ה' עמוד נא).

מרן הגר"ע יוסף זצ"ל התנגד לכך נחרצות. ולדעתו מאחר שלדעת הספרדים, מצוות יבום קודמת, אסור לנו לאסור עליהם לעשות יבום במקרה ששניהם רוצים. ובהיותו ראב"ד תל אביב אף עשה מעשה, ופסק לייבם אלמנה שבעלה הצעיר נפטר ללא ילדים. ראה בשו"ת יביע אומר ח"ו אבה"ע סי' יד.

וראה עוד שם בח"ח אבה"ע סי' כו, בהיותו רב ראשי, שלחו אליו גדולי הדיינים דאז בתל אביב (הגרי"י פרנקל ראב"ד ת"א, הגר"ש טנא, והגרש"ב ורנר) יבמה ויבם תימנים שרצו לקיים מצוות יבום. ואכן התיר להם הגר"ע לקיים מצוות יבום, וכך נעשה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל