הפסקת אבלות שלושים מחמת ראש השנה

האם ראש השנה מבטל דיני אבלות של תספורת וגילוח לפני שלושים גם באבלות על אביו ואמו? ראיתי שזה נכון לשאר הקרובים אך לא על אביו ואמו. וכן מופיע באחת מהתשובות באתרכם לשאלה הבאה וכדלהלן:
שלום רב.
בדין אבל על אמו שיצא מהשבעה, וראש השנה מבטל גזרת שלושים.
מתי יקיים את סדר הלימוד והסעודה של ערב השלושים? האם ערב לפני ראש השנה,
או בערב יום השלושים [בספירה רגילה] כפי שנפסק בעניין גילוח ותספורת לאבל על אב ואם?
יישר כוחכם, בשורות טובות ושנה טובה.
תשובה:
ראש השנה מבטל דיני שלשים, כלפי דיני כיבוס ורחיצה, ולא לגבי תספורת הראש והזקן באבלות על אביו ואמו. ומשום כך: מותר לכבס ולהתרחץ וללבוש בגדים מכובסים בערב ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, אף אם מתפלל מנחה גדולה. אולם לפני תפילת מנחה עדיף שלא להתרחץ במים חמים, ובשעת הדחק יש להקל להתרחץ במים חמים מחצות ערב ראש השנה.
כמו כן מותר לגזוז ציפורניים בערב ראש השנה מאחרי תפילת מנחה [ובשעת הדחק לאחר חצות היום וכדלעיל],
כלפי תספורת: ההלכה היא שאין מסתפרים בזמן אבלות אביו או אמו, מתחילת זמן האבלות, עד זמן “שיגערו בו חבריו”, שהוא זמן 3 חודשים, ואם גערו בו חבריו מיום שלשים ואילך רשאי להסתפר, אולם לגבי זה אף אם גערו בו חבריו לפני שלשים יום, ואפילו שיש את ראש השנה באמצע אין להסתפר עד שלשים יום ורק אם גערו בו מאז רשאי להסתפר. [אולם על אבלות שאר שבעה קרובים: אח, אחות, אשה, בן, בת, מותר להסתפר בערב ראש השנה כנ”ל לגבי תספורת ורחיצה].
עליה לקבר שנהגו לעלות ביום השלשים: אין עולים בערב ראש השנה, אלא בסיום השלשים יום, כיון שהעליה לקבר אין לה שייכות עם האבלות אלא עם הזמן שעובר מהקבורה עד סיום השלושים יום. כך כתב בשו”ת יביע אומר ח”ז סי’ מב בשם הנחלת שבעה.
מקורות:

שו”ע או”ח סי’ תקמח סעיפים ח-ט, ומשנ”ב (שם) ויו”ד סי’ שצט סעיפים ג-ד, וכנסת הגדולה (יו”ד שם), דברי סופרים (קצור הל’ אבילות פרק נא סעיף סז).