שאלה:
שלום וברכה
אני ובעלי במחלוקת מזה תקופה ארוכה מאוד ואני אמורה לטבול השבוע אחרי חודש ימים שלא הייתי עם בעלי (גם כי אני אחרי ==) רציתי לשאול האם אני חייבת לטבול ולהיות איתו? (היו מקרים שנתתי מעצמי גם כשלא רציתי, כלומר בשבילו וכשאני לא רוצה אומר שאני מורדת בו ושהוא לא חייב לי כלום ).
אני סובלת מאלימות מילולית וקללות.
כל שיחה הופכת לויכוח וכל מילה שניה נשמעת קללה.
יש הבטחה עוד מלפני המון זמן שניגש לטיפול זוגי או לכל הפחות נעשה הסכם שלום בית, אבל כלום מזה עד היום לא נעשה.
מה עלי לעשות?
תשובה:
שלום רב,
אכן הדילמה היא קשה, מצד אחד מן הסתם אינם רוצה להחריף את המצב הטעון גם כך. מאידך, את ממש לא מוכנה להמשיך עם החיים ברמה הזו. את דורשת ובצדק שינוי. מצד ההלכה ברור שאינך נחשבת למורדת כאשר את דורשת תיקון המצב ולא מודרת בו סתם כך. להיפך, כתב השו"ע סי' רמ סעי' "אם היה לו כעס עמה, אסור לשמש עד שיפייסנה"! לעניות דעתי כדאי בכל זאת ללכת לטבול אולם לדרוש בכל תוקף לשנות את המצב, נסי להגיע איתו לשיחה נינוחה בלי האשמות, אל תאשימי אותו, אלא רק תאמרי לו בשיחה רגועה שהתחושות שלך הם לא טובות ואת לא מסוגלת כך להמשיך, את מרגישה שאת גם לא יודעת מספיק טוב להתנהל בחיים הזוגיים, לכן את מבקשת בכל לשון של בקשה שתכלו ביחד לטיפול זוגי, ואני מאמין ששם כבר יעשו לו את השינוי המיוחל.
הרבה הצלחה
תודה על התגובה, בהמשך לעניין לאחר הטבילה עלי להיות איתו והשאלה היא איך אני יכולה להיות איתו(כלומר זה קשה אני מצטמררת רק מלחשוב שאני צריכה להיות קרובה אליו) כשמהדהדים לי בראש ובאזניים את כל מילות גנאי והקללות שמטיח בפני?
ואתן דוגמא עכשיו כשאני שואלת את השאלות הללו מה שנקרא לנהוג עפ"י ההלכה בכך שאני שואלת רב, התשובה שלו גסת רוח (נמנעת מלכתוב כי זה לא יפה).
אם את מרגישה שאין לך אפשרות ליזום שיחה נינוחה ורגועה איתו על המצב (בלי האשמות כמובן!) אינך צריכה לטבול ואינך צריכה להיות איתו, ולהמתין ולראות מה ילד יום, כי המצב הנוכחי חייב תיקון. אולי תנסי דרך מכתב הכתוב עם מחשבה ובו פירגונים, וכתיבה מכובדת ועל כך שאת מאד רוצה להמשיך לחיות איתו טוב, אבל את לא מסוגלת להמשיך בלי טיפול זוגי.
כבוד הרב
אסור לדחות כלל טבילה!!!
האישה יכולה להכין לבעלה איזו עוגה יפה עם כיתוב מחמיא ואוהב, וכשהיא תהיה בטבילה הוא יראה את העוגה ובעז"ה הכל יסתדר…
(כל זוג וענינו אבל אסור לדחות טבילה וזה מביא רעות רבות לאישה ולבעל)
אינני הרב המשיב, אבל הכלל בזה הוא מאוד ברור בעיני, יש הבדל בין מריבה, שאז כל אחד מבני הזוג יעשה הכל כדי לפייס ולהשלים ולא משנה מי אשם, יש לוותר ולשכוח וזה ברור, לבין אשה שנתונה לאלימות שיטתית, שתלטנות חולנית וכדומה, שבזה יש לעשות הכל כדי לשנות את הסגנון בבית, בתקיפות תוך נקיטת אמצעים וקבלת סיוע.
השאר תגובה