שאלה:
שבוע טוב,
בצק של לחם שעשיתי ממנו הפרשת חלה, נשאר לי בצק עודף אחרי הכנת החלות. הכנתי מזה שטרודל ממולא בשר, ושטרודל תפוחים.
מה מברכים עליהם?
תשובה:
שלום וברכה
למרות שהבצק הוא של לחם, ללא מיני מתיקה בגוף הבצק, כיון שהוא ממולא בבשר ובתפוחי עץ מברכים מזונות, כיון שאחד מהתנאים של פת הבאה בכיסנין הוא "ממולא, בצק ממולא ברכתו מזונות.
באופן כללי אם השיעור של הבצק היה מצומצם לא טוב לעשות ממנו שטרודל, כיון שבעצם את מקפידה שהשטרודל והחלות לא יגעו זה בזה באפייה והם שיני מינים שונים לגמרי, ויתכן שכאשר עושים את הבצק לכתחילה לצורך זה הוא פטור מחלה, וההלכה באופן זה להפריש ללא ברכה ראי כאן.
מקורות:
שו"ע סי' קסח סעי' ז.
זה לאשכנזים או גם לספרדים. כי מרן פסק אחרת.
כוונתך לממולא בבשר ועל פי דברי השו"ע שם סעי' יז, אולם ראה ט"ז ומגן אברהם שם שכוונת השו"ע דוקא באופן שקבע על זה סעודה, וראה כף החיים שמביא כך מדברים רבים מגדולי הספרדים, ומסקנתו להחמיר שלא לאכול מזה אלא או בסעודת פת או בשיעור קביעות סעודה, אבל בדרך עראי לבד לא לברך המוציא וברכת המזון.
הובא מילקוט יוסף. אם אפשר להבין את החילוק בין תגובהשל הרב, לרב ילקוט יוסף
ג-פיצה הנאפית בתנור עם בשר או גבינה, ונילושה במים, יש לברך עליה ברכת המוציא. ואם אכל שיעור כזית מברך ברכת המזון. [שלחן ערוך סימן קסח סעיף יז]. ואם נילושה בחלב וטעם החלב ניכר בפיצה, יברך מזונות. ופשטידה (בצק ממולא בבשר וכדומה) הנאפית בתנור, מברכים עליה המוציא וברכת המזון. אבל פשטידא הנעשית מבצק עלים וכדומה, והעיסה נפרכת, אף שיש בתוכה בשר וכדומה, [הנקרא בורקס בשרי], מברכים עליו בורא מיני מזונות. וכן סיגרים הממולאים בבשר, העשויים מבצק עלים [שהוא קצת יבש שנכסס בשיניים], וכדומה. אבל פשטידא הנאפית מבצק רגיל ונילוש במים, וממולא בבשר או בדגים או בגבינה, ואופים אותה כעיסה רגילה, מברכים עליה המוציא וברכת המזון. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמ' קכה, ובמהדורת תשס"ד עמ' תשה. שארית יוסף ח"ג עמ' רצו, שו"ת יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' קח אות סד. הליכות עולם ח"ב עמ' קיד]
למעשה הדבר היחיד שאני יכול לומר בהקשר לזה, הוא שהביאור הלכה שם כבר מחלק בדעת הט"ז והמגן אברהם, בין עיסה גדולה שתכליתה לשובע לבין עיסה קטנה יותר שאוכלים לתענוג, כלומר, גם בפיצה יש חילוק לדבריו בין פיצה גדולה שאנשים רגילים לאכול כארוחה לבין "פיציות" שאף שהעיסה והכל אותו דבר, כאלו קטנים עושים לקינוח, כך שגם כאן יהיה החילוק הזה, אבל לומר באופן גורף שהברכה המוציא לכאורה לא יהיה נכון לפי המקורות שציינתי, יישר כח.
האמנם בחזון עובדיה הוא כן מביא את הפיצות הקטנות (לחמא בעג'ין) והוא אומר שזה מזונות רק אם הריבה( יש ששמים מין ריבה), נותנת טעם לעיסה.
מדוע לא מתקנים את התשובה דלעיל שיש בזה מחלוקת, שלדעת המ"ב החזו"ע אם דרך הלחם הזה הוא לשביעה ולא ניכר עליו שנעשה לתענוג בעלמא ברכתו המוציא וברכת המזון, ורק לדעת כף החיים והבא"ח חיישינן מספק ויברכו עליו מזונות.
הרי הבאתי בפירוש את דברי המשנה ברורה שמחלק בין מאפה גדול המיועד לשובע למאפה קטן שאינו מיועד לכך, גם אם ממולאים אותו דבר, וכן הארכתי הרבה פעמים כאן באתר לגבי ברכה על פיצה.
השאר תגובה