שאלה:
שלום
בחדר שיש בו ספרי קודש, האם מותר להתלבש בו כאשר גם רואים את הערווה? ה"ה לגבי החלפת חיתול לתינוק.
ומה הדין אם נעשה את ספרי הקודש האם זה בסדר? והאם צריך לכסות בשני כיסויים או מספיק כיסוי אחד?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
אין לעמוד ערום ממש מול כתבי קודש, כמבואר במשנה ברורה סי’ מה ס”ק ה, על פי דברי הרמב”ם בהל’ יסודי התורה פ”ו הל’ ו, אולם החלפת חולצה וכיוצא בזה מותרת. ואפילו באשה, או כשהיא מניקה, שלא אמרו טפח באשה ערווה אלא לגבי איש הרואה אותה שעלול לבוא על ידי כך לידי הרהור, אבל לגבי עצמה לא נחשב הדבר כערווה, כמבואר בסי’ עד סעי’ ד – ה.
יש להמנע ולא לחתל ילדים מול ספרי קודש או אפילו נרות שבת, אמנם בשעת הדחק כשאין מקום אחר לחתל את התינוק מותר, (גם באופן זה יש להשתדל לחתל אותו באופן שהמקום המגולה של התינוק לא יהיה כנגד הספרים והנרות).
יש שתי בעיות לחתל כנגד ספרים ונרות מצווה, גם בגלל שיש צואה בחיתול, וגם בגלל שיש כאן ערווה, עיין ברמ”א סימן ער”ה שכתב שנהגו לכסות את הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום בזוי מצווה, ועיין שם בכף החיים שכתב שאסור להניח צואה כנגד הנרות, ולגבי ספרים עיין בשו”ע הרב בפסקי הסידור שכתב שאסור להניח ספרים מול צואה.
ואף שמעיקר הדין ערוה של קטן פחות מבן תשע שנים וקטנה פחות מבת שלוש שנים אין דינו כערוה גמורה מכל מקום מכיון שהטעם הוא משום בזוי מצווה כתבו הפוסקים שיש להחמיר ולא לחתל כנגד הספרים והנרות [ועיין במשנה ברורה סימן פ”א שכתב שלכתחילה יש להחמיר בצואה של קטן מבן שמונה ימים ואילך]. ממילא גם אם הספרים בארון זכוכית יש להחמיר, כיון שהזכוכית מועילה רק לדין הצואה אבל ערוה בעששית אסורה כמבואר בשו”ע סי’ עה סעי’ ה.
עיין בשו”ת אבני ישפה ח”א סי”א שכתב בשם הרי”ש אלישיב שבמקום שאינו שעת הדחק ראוי להמנע מלחתל כנגד ספרי קודש ועיין בשו”ת משנה הלכות ח”ו סימן כ”ד ועיין בשו”ת מחה אליהו ח”א ס”ו שהאריך בענין.
מסתבר שדי בכיסוי אחד.
