לתרומות לחץ כאן

נוסח התפילה בבית הכנסת שהקהילה מעורבת

שאלה:

בס"ד
יש בית כנסת בו מתפללים בנוסח אשכנז, איני יודע מי קבע זאת בעבר אבל כך נוהגים שם. זהו בית כנסת שכונתי של ציבור מאד מגוון: ספרדים, אשכנזים(ספרד), אשכנזים(אשכנז), בעלי בתים, חרדים, דתיים לאומיים, חוצניקים מכל קצווי תבל וכדומה.
מלבד גרעין (מגוון כפי שציינתי) של מתפללים שמתפללים רק שם, חלק מהציבור מתפלל גם במקומות אחרים, ומגיע לעיתים קרובות גם לשם.
ישנו יהודי ת"ח שמקפיד מאד שגם מי שאינו נוהג כמנהג אשכנז, יגיד קדיש דווקא בנוסח אשכנז. וכן מקפיד שלא יעלה שץ בנוסח אחר. דבר זה גורם להרבה מתפללים שלא לעלות שץ. מספר פעמים אף ראיתי שץ ספרדי שכבר ניגש לעמוד, ונאלץ לחזור למקומו לאחר שהובהר לו שעליו להתפלל אשכנז.

האם נוסח המקום – ובמיוחד כשמדובר בקהילה שאין שום משמעות למנהג אבותיה – עד כדי כך חשוב? יותר מאשר לא תיטוש תורת אימך? ובפרט לאור התשובות שראיתי כאן שלא שייך בימינו "לא תתגודדו" בכזה ציבור מגוון?

תשובה:

שלום וברכה

אמת שלא שייך ענין של לא תתגודדו, אבל אם בית הכנסת הוקם על ידי בני אשכנז, זכותם לקבוע את מנהג המקום לגבי הש"ץ שיהיה לפי מנהגי אשכנז, וכך גם להיפך בבית כנסת שהוקם על ידי בני ספרד. מנהג המקום נקבע לפי המייסדים. כמובן אם הקהילה נהייתה כולה ספרדית מותר להם לשנות את הנוסח, אבל כל עוד זה מעורב אין לשנות.

מקורות:

אני מעתיק לך בענין זה מספר לקט הקמח החדש סי' סח:

כה] בדבר קיבוץ אנשים שמעולם היו רגילים להתפלל בנוסח ספרד, ובאו להתפלל בבית כנסת שנתייסד מקדמת דנא בנוסח אשכנז, אלא שאנשי בית הכנסת אשכנז הותיקים תמו מחמת איזו סיבה, ונשאר מהם רק אחד, והוא מערער שיתפללו דוקא בנוסח אשכנז:

הנה כיון דנעשה קיבוץ חדש, אף דהמגן אברהם (סי' תצג סק"ו) מסופק בדין זה, אמנם החק יעקב (סי' תסח סק"ט) כתב בפשיטות שכיון שנעשה קיבוץ חדש מותר לשנות ממנהג בית הכנסת הישן. ולכן יכולין הרוב לכוף את היחיד להתפלל בנוסח ספרד (שו״ת לבושי מרדכי או"ח מהדו״ג סי׳ י אות א).

כו] אם הספרדים באו מעט מעט עד שנעשו רוב, ולא באו בפעם אחת. אמרינן קמא קמא בטל, והם נגררין אחר הנוסח דמקדם (קרן לדוד סי׳ מב).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *