קניין הגבהה על דעת הרב

שאלה:

האם יש משמעות לקניין הגבהה כאשר המגביה לא יודע מה בעצם הוא עושה, אלא עושה כן על דעת הרב?
למשל בעירוב תבשילין שמגביהים את הלחם והתבשיל כדי לזכות את בני העיר, (אנחנו נוהגים שכל אחד בעירוב תבשילין מזכה את בני העיר ולא רק הרב), אם המגביה עושה זאת כי הוא פשוט רואה שכך כתוב לעשות ואינו מבין מה המשמעות של כך (אם בכלל מבין שיש משמעות), אך עושה כן "על דעת הרב", על פי מה שכתוב.
האם זה מועיל?

תשובה:

שלום וברכה,

כשמגביה על פי בקשת הרב יודע שפועל קניין, אלא שלא יודע מהי משמעות הקניין, ולכן אם מגביה מרצונו כדי לקנות חל הקניין כדת וכדין. אי ידיעה שמפריע לקניין, נאמר דוקא אם לא יודע או לא רוצה לקנות, אבל אם פועל לפי ההנחיות שנותנים לו נחשב לדעת.

בהצלחה.