שאלה:
שלום,
#207147 מספר שאלה.
אני לא מוצא את השאלה באתר שאוכל להגיב עליה..
אני יסביר את עצמי יותר טוב…
השימוש בתמיסה רגילה מודגש שזה דוקא שהעדשות לא התייבשו…
אם ישנתי עם העדשות והם התייבשו וע"י שאני משאיר אותם בעין ומוציא דמעות הם מתרככות האם זה לא נחשב מתקן מנא או איסור אחר?
לגבי החומר אני מתכוון שאני מניח למשל לאחר שישנתי והם התייבשו בעין האם בכהאי גוונא יש בעיה להשתמש בהם במוצאש כי זה נהנה ממעשה שבת?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
אינני מכיר חילוק כזה בין אם העדשות כבר התייבשו או לא, עכ"פ בדמעות ודאי אין מתקן מנא, וגם לגבי מוצאי שבת, אפילו התייבשו, מי שסומך על המקילים יכול ליהנות מזה. ולעצם הענין, עי’ ארחות שבת (ח”א עמ’ תקנז ואילך) מאמר הרה”ג רי”מ רובין ותשובת מרנן הגרי”ש אלישיב והגר”ש ואזנר זצ"ל שיש להחמיר בזה, אולם דעת מרן הגרש”ז אויערבאך והגר”מ שטרנבוך להקל [עי’ קובץ אור השבת חי”ז עמ’ י, תשובת הגרמ”ש, וספר תורת המלאכות ח”ג עמ’ קמב דעת הגרש”ז], וע”ע שו”ת שערי ישר (להרה”י ר”א חנניה, ח”ב סי’ מד) שהביא כן בשם כמה מהפוסקים, וכן האריך בזה בשו”ת ישיב יצחק (ח”ב או”ח סי’ יג), ולכן במקום הצורך נראה שיש להקל, אך לכתחילה ודאי יש להעדיף לנקותם במים בלבד, או בתמיסת מי מלח.
תודה על התשובה.
ברשותכם אני מציין את מה שראיתי בכמה מקומות לגבי מצב שהעדשות התייבשו:
במקום אחד מצויין כך "ואין בזה משום מתקן כלי, כי רק שומר על המצב הקיים"
וכן "ומגביל זאת בתנאי שישים אותן מיד, כל עוד הן רכות. אבל לשים אותן בנוזל אחרי שהתקשו ע"מ לרככן אסור משום תולדת מעבד."
וכן "דעת הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך, כפי שהובאו דבריו בספר "נשמת אברהם" (ח"א, חלק או"ח סימן שכא סק"ב), מותר לשים עדשות מגע רכות בחומר השומר על רטיבותם ומחטא אותן. ורק אם העדשות היו זמן רב מחוץ לעין, וכבר התייבשו, אסור להניחם בשום נוזל, כי זה דומה לאיסור נתינת לולב בתוך המים ביו"ט (משנה ברורה סימן תרנד, סק"ג), שהמים נותנים לחות בתוך הלולב. ואולי יש בזה גם משום מתקן מנא "
לשיטה זו האם כאשר העדשות התייבשו והשרתי אותן בחומר או שנשארו בעין והתרככו ע"י הדמעות הם נאסרות לשימוש במוצאי שבת?
האם זה נחשב איסור דרבנן או דאורייתא? ( כי אני יודע שיש פוסקים שסוברים לפי הרמב"ם שמלאכה דרבנן שנעשתה במזיד מותרת במוצאי שבת לאדם עצמו ולא כדין מלאכה דאורייתא)
אודה לתשובתכם
מקבל. לא הכרתי חילוק זה, אבל יש בו בהחלט סברא, אני אישית נמנע לגמרי מתמיסה שיש בה חומר מעבד.
ולגבי מה ששאלתי מה הדין אם כבר התייבשו ורככתי אותן ע"י הדמעות או בחומר בהתייחס לכך שלכל הדעות כשהן התייבשו יש בזה בעיה?
מותר להשתמש. אינני חוששב שהכריעו בודאות שיש כאן איסור של מעבד, אלא שכאן חששו ואסרו לעשות זאת, אבל לא עד כדי לאסור הנאתם לעולם על האדם, בפרט שכפי שפסק המשנה ברורה בשם הגר"א בשוגג נהגו להקל במוצאי שבת אפילו לעושה בעצמו במוצאי שבת, כדעת רבי מאיר.
האיסור במקרה זה נחשב כאיסור תורה או איסור דרבנן?
כי בחלק מהמקומות מוזכר כעין מתקן מנא שזה דרבנן ובחלק שזה תולדת מעבד או מלבן.
אני חושב שלא הכריע ברור, אלא חשש שמא יש בזה כעין מלאכה, אבל לא התכוין למלאכה דאורייתא.
תודה רבה.
עוד עניין קטן בנושא.אני בדרך כלל כאשר יש לי הרגשה של יובש קצת בעין בגלל העדשות סתם כך או שנרדמתי לכמה דקות מטפטף קצת מהתמיסה לעין כדי לתת לחות לעדשה האם זה אפשרי?
או שברגע שיש מעט יובש זה כבר נחשב לא שומר על מצב קיים?
זה ודאי מותר
השאר תגובה