שאלה:
1. למה מותר לשלח את הקן בשבת כי מצווה דאורייתא דוחה מוקצה דרבנן אבל אסור להרים אבידת ארנק בשבת משום מוקצה ולא יעשה מצווה דאורייתא של השהת אבידה?
2. מתי נאמר יבוא דאורייתא וידחה דרבנן?
3. האם מותר לזרוק לכלב חפץ על מנת שיחזיר לי אותו בפיו?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה אתה יוצא מתוך הנחה שגויה, בשו"ת חתם סופר או"ח סי' ק האריך בזה, שאם השילוח הקן כרוך בצידה או בטלטול מוקצה, אסור לעשות זאת בשבת [ולכן הוא תולה נדון זה בשאלה האם צריך להגביה את הציפור ביד או שמספיק לגרום לה לעוף וכו', עיי"ש בהרחבה] וראה ס' מעדני אשר שילוח הקן סי' פח שדן בהרחבה בדבריו אלו, ושם הביא מדברי השער המלך יו"ט פרק ב הלכה יח שכן מתיר איסור מוקצה לקיום מצוה כאשר על ידי הטלטול עצמו מקיימים מצוה [כלומר, לפקח את הגל כדי להוציא את השופר, אסור, כי המצוה מתקיימת רק אחר כך בתקיעה, אבל לקחת עפר לכסות בו דם מותר לפי דבריו] נמצא שזו מחלוקת אחרונים לכאורה.
לכאורה אין כל סיבה לאסור את המשחק הנ"ל עם הכלב.
1 בשיעורו בלווין הרב יצחק יוסף שליטא אמר שמשלחים את היונה בידיים ממש כיוון שדאורייתא דוחה דרבנן.
מה ההסבר לזה.
2. לא היתה התייחסות לשאלה.
3. משום שימוש בבהמה בשבת
אינני מכיר את מקורותיו של הראשל"צ בענין זה, ציינתי לך חתם סופר מפורש שאוסר, וציינת לדברי השער המלך שלדבריו יש להתיר, ואולי עליו הוא נסמך בשיעורו, אלא שלא ציין שהיא מחלוקת אחרונים. ממילא היתה התייחסות לשאלה השניה, באמצעות חילוקו של שער המלך, ודברי החתם סופר שאוסר תמיד.
אינני יודע אם זה נקרא שימוש בבהמה כיון שזה נעשה לצרכו, אבל אולי באמת יש לחוש.
השאר תגובה