קידוש לאשה שלא התפללה ערבית / לק על הציפורניים בטבילה

שאלה:

שלום!
אישה שנוהגת להתפלל ערבית, עם שכחה צריכה לחזור על תפילת שמו"ע של שחרית פעמיים?
וכן אישה שמתפללת ערבית, בשבת, אם לא התפללה לפני הקידוש, יצאה ידי חובתה? או שצריכה לאמר פסוק מסוים?
כנ"ל אחרי הבדלה במוצ"ש.
והאם מותר לשים לק על הציפורניים?, וכן אם יש בעיה של חוצץ אם אצבע אחת בלי לק.
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

אם היא מתפללת ערבית באופן קבוע ודאי יש להשלים בשחרית.

אין קשר בין מצות ערבית למצות קידוש, אלא שיש נדון אחר, האם הבעל שכבר התפלל ערבית וחלק מהדעות יצא ידי חובת קידוש מן התורה בתפילתו, יכול להוציא ידי חובה את האשה שהיא עדיין מחוייבת מדאורייתא, ולפי הצד שאין ערבות בנשים, ראה במקורות. ולמעשה נהגו להקל בזה שיוצאת ידי חובה. אכן אם תאמר שהיא מקבלת שבת יש שכתבו שלכל הדעות מועיל כפי שיבואר.

לק על הציפורניים נחלקו הראשונים אם חוצץ בטבילה, לכן עדיף להמנע, אבל אם שמו לק ומדובר באשה שקשה לומר לה לא לשים, הטבילה מועילה לה בדיעבד, בתנאי שהלק עשוי כהלכה, כמו שהיתה רוצה אותו כשהיא הולכת לחתונה. כמו כן זו בעיה מצד אורך הציפורניים, ולכל הפחות תנקה שם היטב היטב שלא יצטבר שום ליכלוך.

מקורות:

1. ראה דגול מרבבה (או”ח סי’ רעא), דכיון שהבעל יצא ידי חובתו מדאורייתא בקידוש שבתפילה אפשר שאין האשה יוצאת בברכתו, ולפי שנשים אינן בכלל ערבות ולא נאמר בהן דין ד”יצא מוציא”, וכמבואר ברא”ש (ברכות פ”ג סי’ יג), ובתלמידי רבינו יונה שם (יב ע”א מדפי הרי”ף), וע”ע שו”ת מוצל מאש (ח”א סי’ יב) סמא דחיי (או”ח סי’ יג), חלקת יואב (ח”א סי’ לו), חקרי לב (או”ח סי’ מח), ושו”ת כתב סופר (או”ח סי’ כט). מיהו יעויין שו”ת רעק”א (סי’ ז) שחולק על דברי הדגול מרבבה בזה, ולדעתו אף נשים בכלל ערבות, ודחק לפרש כוונת הרא”ש, דכיון שנשים אינן חייבות בברכת המזון מדאורייתא נחשבות הן לענין זה כמי שאינו “בר חיובא”, ולכך לא שייך בהו דין “יצא מוציא”, משא”כ לענין שאר ברכות. כדבריו נראה בס’ תשב”ץ קטן (סי’ קעו), ארחות חיים (הל’ מגילה אות כד) ומג”א (סי’ תרצב ס”ק ה). וע”ע פמ”ג (סי’ רעא משב”ז ס”ק א, סי’ תפט משב”ז ס”ק ב, סי’ תרפט א”א ס”ק ד, ופתיחה כוללת ח”ב אות טז), שו”ת חת”ס (או”ח סי’ כא, שהורה שיכוון כל אחד שלא לצאת ידי חובה באמירת הקידוש בעת התפילה, שאל”כ אפשר שלא יוכל להוציא את אשתו ידי חובתה), שו”ת בית שערים (יו”ד סי’ רכ), שו”ת אבני נזר (או”ח סי’ תלט, יו”ד סי’ שכג), ושו”ת משנה הלכות (חט”ו סי’ פז, עיי”ש שכתב, דראוי לכל אשה שלא התפללה ערבית, שתאמר את מילות הקידוש בלחש יחד עם הבעל.

2. ראה שיעורי שבט הלוי סי’ קצח סעי’ יז. וראה משנה ברורה סי’ קסא ס”ק ט שנחלקו הדעות לגבי ליכלוך מועט תחת הציפורניים כשהן ארוכות אם הוא חוצץ. והמנהג להחמיר בזה. וראה שם ס”ק ג שמטעם זה נהגו שלא לגדל ציפורניים ארוכות. כמו כן, ידועים דברי השל”ה שיש להשתדל לקצוץ ציפורניים בכל ערב שבת, וכן הוא על פי קבלה ומשום הטומאה השורה על הציפורניים. וראי עוד כאן וכאן.