לתרומות לחץ כאן

קיבל ספרים בהשאלה והתברר שאינם של המשאיל

שאלה:

שאלתי ספרי לימוד לבחינת תיאוריה של נהיגה לפני קרוב לעשר שנים, אחר כך התברר שהספרים הנ"ל כלל לא היו שייכים למשאיל והוא בעצמו שאל אותם ,(כנראה שלא הכיר את הכלל אין השואל רשאי להשאיל בהיותו לא שומר תומ"צ) , למעשה לא נבחנתי והעניין נשכח. ראיתי כעת שהספרים הנ"ל עדיין אצלי, כנראה אוכל לאתר את מי שהשאיל לי, אבל מעולם לא ידעתי מי השאיל לו (ייתכן שמי שהשאיל לי יידע למסור לי פרטים אודותיו אם הוא בכלל יזכור) ,מה עליי לעשות ואיך לתקן במצב כזה גם בדיני אדם וגם בדיני שמיים?

תשובה:

שלום וברכה,

מצד ההלכה יתכן ונפטר השואל השני בהשבה לשואל הראשון, ואינו חייב לטרוח כדי לאתר את הבעלים ולהשיב לידם. לפנים משורת הדין כדאי שתשאל את השואל הראשון למי שייכים הספרים, ולהחזיר לידם.

בהצלחה.

מקורות:

נחלקו הפוסקים בשואל ששאל משואל האם השואל השני דינו כשואל שלא מדעת שנחשב לגזלן, או שדינו כשואל – הש"ך סימן עב ס"ק קמ מביא את דעת העיר שושן ששואל ספר שהשאיל לאחר שלא ברשות הבעלים, והשואל השני הפחית את שווי הספר כתוצאה מהשימוש, דינו כשולח יד וצריך לשלם מה שנפחת, ואין לו פטור של 'מתה מחמת מלאכה'. וכן דעת הט"ז בסי' שסו. וכן כתב הב"ח באהע"ז סי' כח ששואל המקדש אשה בחפץ שאול בלא ידיעת הבעלים דינו כמקדש בגזל. וכן כתב הפרי מגדים או"ח סי' תרלז משבצות זהב סק"ד לגבי סוכה גזולה, שאם שאל קורה מחברו לסכך בו והשאילו לאחר הרי זה גזל. אבל הש"ך שם הוכיח מדברי הרי"ף והרא"ש בשומר שמסר לשומר שכיון שמסר לבן דעת לא פשע ואינו נעשה גזלן, ואף שלא היה לו רשות להשאיל אינו אלא מעביר על דעת בעל הבית, שאסור לעשות כן אבל אינו נעשה גזלן. ביאור דבריו ששומר חינם שקיבל חפץ לשמור והמפקיד לא נתן רשות לשום אדם להשתמש בו, והשומר נתן לאחר להשתמש, נחשב לשולח יד ששואל שלא מדעת גזלן הוא. אבל שואל שקיבל רשות להשתמש, אף שהרשות מוגבלת רק לו ולא לאחרים, אם השאיל לאחרים אינו גזלן, אלא מעביר על דעת בעל הבית, וכדין השואל חמור לילך בבקעה והלך בהר ומתה שקיימא לן כחכמים שפטור. וראה עוד באבני מילואים סי' כח סק"נ.

לדעות שדינו כשואל, נחלקו הפוסקים האם שואל חייב בהשבה, לדעת הקצות (סימן פו ס"ק ד) אינו חייב בהשבה. והנתיבות שם ס"ק א ודברי חיים (טוען ונטען סימן ז) דברי מלכיאל (חלק ה סימן רעח) חידושי הרי”ם (ב”מ לה ב) דעתם ששומר חייב בהשבה ליד בעלים, אך כאן שלא ידע שזה שהשאיל לא הבעלים, לא התחייב להשיב ליד הבעלים אלא ליד המשאיל לו, ולכו"ע אינו חייב לחפש אחר הבעלים כדי להשיב. ולדעת שהשואל השני דינו כגזלן, כאן שלא ידע השואל השני שהחפץ אינו שאול, דינו כגזלן בשוגג, וגזלן בשוגג אין לו דיני גזלן, כמבואר בקצות סימן כה ס"ק א שבגזלן לא ריבתה תורה שוגג כמזיד. ולכן לא ניתן לחייב את השואל השני לטרוח אחר הבעלים, ונפטר במה שמשיב למקום שנטל – דהיינו ליד מי שהשאיל לו. אבל ודאי שלפנים משורת הדין ראוי שיטרח אחר הבעלים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל