שאלה:
שלום לרב.
1. מה ההגדרה של המושג "מורידין ולא מעלין", מה זה אומר הדין הזה ? (למקרה של מין, מומר וכו') .
2. האם בתקופתינו משתמשים בדין זה בצורה כזו או אחרת במקרה של מחללי שבת בפרהסיא או שזה דין שבוטל ולא שייך לדורינו ?
אם יש מקורות לעיון אשמח.
תודה רבה ויום טוב.
תשובה:
שלום וברכה,
מורידין ולא מעלין פירושו שמותר לסבב מיתה על האדם על ידי שישדל אותו שירד לבור, ואחר שירד, לוקחים ממנו את סולם כדי שלא יוכל לעלות, ויישאר שם עד שימות.
ראה חזו"א יו"ד סימן ב אות טז שכתב שדין זה נאמר דוקא במומר שרגיל בעברות. ובד"ה ונראה כתב שדין זה נאמר דוקא בזמן שהעולם מתוקן וכולם שומרים את התורה, ומי שפוקר את התורה מחליש את העם, ויש במעשה זה תיקון הדת. אבל בזמנינו שהדת ירודה, ובמעשה זה לא יהיה תיקון הדת אלא פרצת הדת, שיראה בעיניהם כהשחתה ואלמות אין דין זה נוהג בימינו.
וראה עוד שם אות כח שכתב שבזמנינו אין אנו יודעים להוכיח, וכמו שכתב האהבת חסד שעלינו מצווה לאהוב את רשעים ולקרב אותם, ולכן אין דין זה נוהג בימינו. ועוד שבזמנינו הם תינוקות שנשבו ולא פורקי עול. ראה שם בחזו"א בלשונו הזהב.
בהצלחה.
הרב תודה על התשובה ועל ההשקעה בה , ברשות הרב אם יוכל להסביר לי מעט את ההבדל בין "מורידין ולא מעלין" לבין "לא מעלין ולא מורידין" ?! על פניו התוצאה זהה ?
יש ג' שלבים א. שב"ד הורגים בידיים למי שעבר עברה שיש בה חיוב מיתה – למשל חילל שבת ב"ד סוקלים אותו. ב. מורידין ולא מעלין – שאסור להורגו בידיים, אבל מותר לבקש ממנו שירד לבור, ואח"כ להוציא לו את הסולם שלא יעלה וימות שם. ובזה סיבב שהוריד אותו לבור ולא העלהו. ג. אסור לסבב לו מיתה אלא מותר להמנע מלהציל אותו. ולכן אסור להורידו לבור. אבל אם ירד מאליו אין חובה להציל אותו, ומותר לקחת ממנו את הסולם שלא יוכל לצאת. וההיתר כאן שלא להציל אבל לא לסבב לו לרדת.
בהצלחה.
תודה רבה , יישר כוח על התשובות.
צריך לאהוב את הרשעים?? לא הגיוני בעליל…
אפשר ציטוטים ברורים לעניין הזה (אין ברשותי כרגע "אהבת חסד")
הרי על הרשע אמרו חכמים (פסחים קיג, ב) שמצווה לשונאו, שכן האיסור לשנוא הוא כלפי אחיך, היינו מי שאתך במצוות, אבל מי שאינו אתך במצוות, אין כלפיו איסור שנאה.
“יִרְאַת ה’ שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי”.
“הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה’ אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט. תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי”.
ודאי שאין לאהוב רשעים, אלא שכפי שהסברתי בזמנינו סבר החזון איש שרבים הם תינוקות שנשבו כיון שאין מוכיח.
בעיני אגב בזמנינו יותר ויותר נחשבים תינוקות שנשבו אף שהם מכירים דתיים, ואף הרבה יותר מדברי החזון איש, כיון שכיום מאוד מקובלת ומושרשת התפיסה הפוסט מודרנית שגורסת שאין אמת מוחלטת אלא כל אחד והאמת שלו והחיבור שלו, כך שגם כאשר חילוני רואה דתיים הוא כלל לא מעלה בדעתו שבעצם יש כאן ויכוח של אמת ושקר שצריך להכריע בו לכאן ולכאן, הוא חי בתחושה שאומרת שאני דתי אז אני צריך לקיים מצוות והוא חילוני אז הוא לא צריך… העיקר שנכבד אחד את השני… זה תינוק שנשבה אמיתי…
אגב מורידין זה כן להרוג בידיים כמו שכתב הרמב"ם הלכות ממרים פרק ג' ועיין ברדב"ז שם, מה שכתב החזון איש זה לא כיון שהם תינוקות שנשבו, כי באלו בלאו הכי כתב הרמב"ם שהם אנוסים ואין למהר להורגן שם אלא מיירי בחייבי מיתה דהיינו הכופרים מדעתם אבל באנוסים אין צורך בטעם זה, רק אם מחזירם למוטב ומגדפין שמצוה להורגן כמו שכתב הרדב"ז גם בזה אפשר דקאי החזון איש, אבל קצת קשה אטו בזמנו היו ניסים גלוים ושכינה?! מיהו עיין בדברי יציב יורה דעה ס' נה שכתב לפי הרדב"ז שפשיטא שגם בימינו שייכת ברכת למינים ולמלשינים וד"ל.. וכל מקרה לגופו..
השאר תגובה