שאלה:
שאלתי היא כזו מצאתי שקית אבל לא שקית ניילון רגילה אלא שקית דמוי פלסטיק שתי וערב גדולה בערך פי שניים משקית ניילון רגילה דמוי כאלו שמוכרים כיום בסופר אבל זו להבדיל משל הסופר עם ציור של דמות משעת הייצור עליה. מצאתי אותה בצד כביש במקום שאין המכוניות נוסעות שם רק ליד ולא במהירות גבוהה. נראית נפולה ודרך נפילה. אציין שהמקום הוא יישוב דתי בשומרון שבו רוב ככל המשפחות דתיות אני אומר את זה כי אולי יש למקום דין של מקום משתמר עקב זה-איני יודע.. כמובן הרמתי להציץ אם יש בתוך איזה דבר יקר והיא הייתה ריקה וללא סימן..ומפה בערך מתחילה הבעיה כיוון שחשבתי שזהו דבר שאין לגביו סימן מקום כיוון שיכולה לבוא רוח אמנם לא זכור לי שהייתה רוח באותו זמן- או שמא אחד מהעוברים ושבים שאינם רבים כלל במקום זה יזיז אותה ברגליו אולם כך הסקתי בדעתי ולכן לקחתי אותה לעצמי לזכות בה ושמתי אותה ליד פח הזבל ושאבן מונחת בתוכה והפקרתי אותה בשפתי.. למיטב ידיעתי היא שם ותהיה שם עד שיבואו אנשי הזבל וייקחו אותה.. כמו שציינתי היא גדולה אמנם אין לה משקל ואני מעריך שהאדם ירגיש בנפילתה לאחר זמן אם נשא אותה בידיים אמנם לא מפאת חשיבותה או משקלה אלא מחמת גודלה. אבל איני יודע עם כל אלו מספיקים בשביל שאקח אותה לעצמי.. האם נהגתי נכונה ואם לא מה עליי לעשות כעת?
תשובה:
שלום וברכה,
סימן מקום שייך דוקא כשהונח על ידי הבעלים ונשכח, אבל בדרך נפילה אין סימן של מקום. כמו כן דבר שנמצא בצידי הכביש ויוכל לעוף על ידי הרוח, או על ידי רגלי האנשים אין המקום סימן גם אם הונח שם על ידי בעליו. ולכן במקרה שלך אין סימן של מקום א' משום שהוא דרך נפילה. ב' משום שמתגלגל על ידי רוח ועל ידי רגלי האנשים. ולכן עשית כדין.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו,ע חו"מ סימן רסב סעיף ט
והאם לגבי הרגשת הנפילה? אפשר להחשיב את זה כידע והתייאש? לא התייחסת בתשובתך תודה רבה
הגמרא אומרת שדבר כבד שנמצא מסתמא הרגישו הבעלים ומתייאשים, ולכן אם הדבר גדול או כבר ומסתמא כברידעו מהנפילה והתייאשו, ולכן שייך למוצא.
השאר תגובה