שאלה:
בפירוש חברותא למסכת ברכות כתוב: ביאר הגר"י קמנצקי [בפתח אמת ליעקב עה"ת] ע"פ דברי רש"י בתענית [ט א] ש"החומש הוא יסוד הנביאים וכתובים", אלא שמשה מסר את דברי ה' כפי שקבלם, ואילו הנביאים קבלו רק צורת נבואה, והוציאום כפי דעתם, ולפיכך עצם הקריאה בתורה נחשבת לימוד אף אם אינו מבין, כי תיבות התורה הן גופן תורה, ואילו בנביאים שרק התוכן נחשב "תורה" אף שהן "מקרא" אינו נחשב לימוד אלא בהבנה. וראה מג"א [נ ב] ושו"ע הגר"ז [ת"ת יב] שחילקו בין תורה שבכתב לבע"פ, ולא בין תורה לנביאים]
האם קריאת תהילים בלי הבנה נחשבת לימוד תורה ?
תשובה:
שלום וברכה
המקובל הוא כפי שציין מדברי המגן אברהם והגר"ז שהם מאבות הפסיקה ההלכתית, שכל תורה שבכת כולל נביאים וכתובים יש מצות לימוד תורה גם ללא הבנה. כמובן שלימוד עם הבנה יש לו מעלה הרבה יותר גבוהה, וטוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, אבל יש קיום מצות לימוד תורה בתורה שבכתב גם בלי להבין.
