שאלה:
שלום וברכה,
חבר שלי אמור להתחתן עם אתיופית שלא עברה גיור,אלא סמכה על פסיקתו של הגר"ע יוסף זצ"ל.נכון שיש מצריכים לעשות גיור.
שאלתי:האם ניתן לסמוך על פסיקתו של הרב עובדיה כי לא מדובר בספק (ואז ספק מהתורה לחומרא) אלא במחלוקת אחרונים, והדבר דומה לשבת שיש מקלים בדבר מסוים וישר שאוסרים כרת באותו דבר והרי מותר להקל כמאן דמאר שהתיר.
לידע אישי אודה אם הרב יסביר מתי זה ספק מהתורה לחומרא ומתי זה מחלוקת שאפשר לקחת צד.
תשובה:
שלום רב,
באופן עקרוני כאשר מדובר בנושאים בדאורייתא, ודאי עלינו להחמיר יותר. אלא אם כן, בכל דבר הוא פוסק כדעת מרן הגר"ע, אז הוא יכול לנהוג כדעתו גם בנושא זה. אבל יש כאן נקודה נוספת. כאשר השאלה היא נקודתית על מעשה כזה או אחר בשבת, זו שאלה אחת. אבל כאשר הנושא הוא כל כך מהותי הנודע בכל יום ויום, ולא רק לעצמו אלא להמשך הדורות שאחריו, לעניות דעתי זה כבר נושא הרבה יותר חמור, ולכאורה הוא צריך להתחשב בדעת רוב רובם של הפוסקים שהצריכו גיור לפחות לחומרא. ואגב, כך היא ההחלטה הרשמית של הרבנות הראשית שלא שונתה מעולם!! מדוע היום ברבנות מקילים ראש נגד ההחלטה של עצמם, זאת לא הצלחתי להבין מעולם.
ראה בשו"ת נודע ביהודה או"ח סי' כד, שם הוא דן על אישה שנאסרה לבעלה האם הבועל חייב לספר לבעלה כדי שלא יעבור על איסור כל ימיו. והוא מפלפל שם שלפי החשבון אין עליו חיוב לומר משום שהבעל עובר איסור בשוגג והוא עצמו (הבועל שיודע על האיסור) רק שותק – כלומר, שב ואל תעשה ולכן כאשר יש נושא של כבוד הבריות זה דוחה איסור בשב ואל תעשה. ולאחר מכן דוחה הנודע ביהודה את דברי עצמו, מסיבה הדומה להנ"ל, מאחר שהאיסור שהבעל יעבור הוא איסור תמידי, ההתייחסות היא חמורה יותר. נכון, שזה אינו דומה ממש להנ"ל. אבל הרעיון ברור, כאשר הנושא הוא כל כך רוחבי, מצופה שינהג לחומרא.
נקודה נוספת עלי להוסיף, בשנים האחרונות ניתן לזהות קבוצות אוכלוסיה עפ"י הגנטיקה. וכל קבוצות העדה האתיופית, שייכים גנטית לאוכלוסיה האפריקאית הקלאסית! כלומר, חד משמעית: הם אינם בני שבט דן! זה נתון ברור שלא ניתן להתווכח עליו. האם הם עברו איזה גיור באחד הדורות, זאת אינני יודע, אולי הם צאצאי משפחת יתרו שהוא חזר למנין לגייר את בני משפחתו (ואז כמובן שאינם יהודים כהלכה) – סתם השערה בעלמא ללא כל ביסוס. אבל השערה זו אינה נופלת משאר ההשערות. כלומר, לאחר שהנתונים הגנטיים ברורים. ניתן לשער כל מיני השערות, אבל ברור שהסוגיה מקבלת פרופורציה אחרת לחלוטין. וכדאי לחשוב על כך. לעפמים, הרבה הרבה יותר קל לגייר אישה אחת יראת שמים מאחר לקבוע נזק לדורות.
בס"ד
בענין הגנטי שזכקתם – האם הוי סניף לקולא, שלא לחוש לממזרות שחש האגרות משה?
יש בהחלט מקום לומר כך.
עוד שאלה, מנין שאוב מידע זה?
איזה מידע?
בס"ד
מהיכן לקוחה הטענה אודות ההתאמה הגנטית כביכול לשבטים אפריקאים ולא לעם היהודי?
מחקרים נעשו בענין. אני אישית לא ראיתי אותם. אבל שמעתי את זה מפרופ' קרל סקורצקי שהוא מהמומחים הגדולים בחקר אוכלוסיות, ובפרט באוכלוסיה היהודית.
בס"ד
אני מבין
התעניינתי קצת
אם כן גם לתימנים כדאי לחשוש? או שיש לסמוך שהתגיירו כהלכה?
קשה לשמוע
חס ושלום. התימנים מזוהים גנטית עם שאר חלקי העם היהודי. אבל הטעות שלך היא כפולה. אילו המסורת של האתיופים היתה כזו של התימנים או הקהילות האחרות, גם אז לא היה כל חשש אצלם למרות שגנטית הם מזוהים עם האפריקאים, כי כאשר יש חזקה ברורה, אפילו אם הם ודאי לא מזרע אברהם ברור שהם יהודים גמורים ללא כל פקפוק. הרבה גרים היו בעם ישראל. אלא שהחזקה שלהם בעייתית ממילא, לכן, כאשר הם טוענים שהם משבט דן כאשר ברור שזה כך ודאי שיש בעיה גדולה. כלומר, מזרע ישראל הם לא, חזקה ברורה ודאי שלא, אז מדוע שנחזיק אותם ליהודים גמורים?!
בס"ד
אם לא היו טוענים שהיו משבט דן, אז היינו מסיריפ פקפוק מצד שהיינומניחים שהם גרים?
לא. כי הם לא הוחזקו כיהודים. כאשר אנו רואים אנשים שהוחזקו כיהודים, גם אם גנטית אינם יהודים ברור שהם יהודים כשרים ללא כל דופי, שהרי הרבה גרים היו בעם ישראל (בפרט בזמן חז"ל). צאצאי הגרים הללו קיימים היום בכל קהילות ישראל. לכן, אפילו אם היה ברור לנו שהתימנים אינם מזרע ישראל, אין כל ספק שמסיבה זו אין להטיל כל דופי ביהדותם. וצריכים להדגיש, שגם אם יש מהתימנים שהם צאצאי גרים, גם בקרב האשכנזים והספרדים זה קיים. ומאידך יש גם תימנים שהם דומים גנטית ברמה מסויימת לשאר קהילות ישראל, לכן לא הבנתי מדוע הכנסת אותם לדיון על האתיופים.
מסיבה זו, כאשר האתיופים מעולם לא הוחזקו כיהודים, אין כל סיבה לומר שהם יהודים ולהניח שהם צאצאי גרים שהתגיירו כהלכה, מדוע שנאמר כך? וגם אם יש ספק, ברי שכאשר ברור שאינם מזרע ישראל יש צורך בגיור שלהם משנה תוקף.
בס"ד
בסדר גמור
אני התיחסתי למשתמע מדבריכם כביכול שעצם השיוך/אי השיוך הגנטי יש בו כדי להטיל דופי
בנוסף, אני רואה שאתם קצת חוזרים ומסתייגים מהאמירה הנחרצת ש"התימנים מזוהים גנטית עם שאר חלקי העם היהודי", וחסכתם אותי מלטרוח לצטט לכם מדברי אותו פרופ' שהסתמכתם עליו
האם צריך לזרוק לפח מסורות (כמו שמוזכר בספר מלאכת שלמה) שעזרא ביקש מהם לחזור אחרי שבעים שנות גלות בבל – הרי שגלו בבית ראשון, ועד היום מונים (גם) לבית ראשון בליל ת"ב
האם הכהנים בתימן מתאימים לקוד היגינטי המשותף לשאר כהני עם ישראל?
האם יש מישהו ירא שמים שבחן היטב מהי עובדה ומהי פרשנות בכל זה?
אשמח לשמוע
נקודה נוספת, ברשות הרבנים, לפי מה שהבנתי האתיופים עצמם לא ייחסו את עצמם לשבט דן, אלא רק יוחסו כך ע"י הרדב"ז. יש להם סיפור אחר לגמרי על מלכת שבא וכו'.
התרומה של המידע הגנטי יש בה כדי לשפוך אור על הרבה דברים אבל מי שהוחזק כיהודי ברור שאין בה כדי לערער על יהדותו, משום שישנם הרבה מאד צאצאי גרים בכל האוכלוסיות.
אני לא מסתייג מכלום. אם כוונתך למיטוכונדריה זה נושא אחר, ולא קשור לנידון כאן. יש לתימנים קשר גנטי לשאר חלקי קהילות ישראל.
אני לא מבין מדוע שאתה סבור שיש כאן סתירה למסורת שהבאת. ראשית כאמור יש להם קשר גנטי וזה ברור. שנית, כמה מתוכם הם צאצאי גולי בית ראשון וכמה הגיעו אח"כ זאת אני לא יודע. הערכה שלי שרובם היום אינם צאצאי גולי בית ראשון – כך קראתי בעבר איני זוכר היכן.
לגבי הכהנים זה נושא מורכב. ישנם כמה קבוצות בכהנים, ביניהם 2 גדולות שיש להם נציגות של כהנים בכל קהילות ישראל: תימנים, ספרדים, אשכנזים. וכהני ג'רבה הם קבוצה שלישית קטנה יותר. כלומר, מבחינה גנטית אין קשר בין הקבוצות, ולעולם לא ניתן לקבוע מי הכהנים האמיתיים יותר. העובדה שיש נציגות לקבוצות הגדולות בכל הקהילות מלמדת שמקור הקבוצות הוא עתיק מאד. ושוב, על הקשר התימני עם שאר חלקי עם ישראל. (שלענ"ד לא צריכים כלל ראיה).
לשאלתך האחרונה, אני עוסק בנושא דומה: בירור יהדות באמצעות דנ"א מיטוכונדרי, ובס"ד כתבנו ספר בשם בירורי יהדות לאור מחקרים גנטיים ביחד עם ידידי הרב ישראל בארנבאום דיין בביה"ד במוסקבה.
יכול להיות. כלומר, הערכות יכולות להיות כאלה ואחרים, אין שום ביסוס להערכה כזו או אחרת. מלבד העובדה הברורה שגנטית הם מזוהים עם האפריקאים. אם היה גיור או לא, ואם כן מה סגנונו וכד', הכל השערות.
בס"ד
עוד אבקש התייחסות, עד כמה מותר לחקור גנטית, מצד האיסור לגלות משפחות
והנה בדעת הדיוט הייתי לומד בש"ס ובשו"ע סי' ב ס"ה שכל האיסור דמשפחה דנטמעה נטמעה אינו אלא על פסול ממזרות וחללות, אך הנה ראיתי לחזון איש אה"ע סי' א, יח מוכח שם שלמד שה"ה בפסול גויות [ממה שהביא מפסחים ג]
עכ"פ ע"פ החזו"א, יש לדון עד כמה ובאילו אופנים מותר לחקור ולברר גנטית
אשמח לשמוע
בס"ד
בהמשך להנ"ל, השאלה נוגעת גם לבירור ממזרות שנטמעה, ואין רעותא, ולכל הדעות
אני לא זוכר חזו"א בענין. וכרגע אין חזו"א לידי. אבל בהחלט יש דעה כזו וזה מופיע גם ברמב"ן בסוף קידושין שהוא אומר את זה גם על פסול עבד.
אבל אני לא חושב שזה נוגע לנד"ד. מתחילה נפל ספק אמיתי על יהדותם, אז מה זה שייך לסוגיית משפחה שנטמעה שאסור לגלותה. בנוסף, יש נידון בפוסקים האם משפחה שנטמעה מדבר על פסול ודאי שהתערב או ספק ממזר שהתערב. שאר הבדיקות הגנטיות ברגע שהם יהיו על מי שמוחזק כיהודי ממילא אין לזה משמעות להוציאם מחזקתם כפי שכבר כתבנו. זה עוזר בדרך כלל למי שיש ספק ביהדותו. כאן אמנם אתה פוגש את המידע הגנטי לשלילה. אבל אני עוסק בתחום הזה לאחרונה גם ברמה המעשית, וב"ה הצלחנו לסייע ליהודים כשרים להוכיח את יהדותם למרות שהיה להם חוסר במסמכים. לפעמים הסיפורים ממש מרגשים שהיהודים שבים לעמם ולמולדתם.
לא הבנתי את השאלה? האם לעשות בדיקות גנטיות לממזר שנטמע? אם לזאת כוונתך, הבדיקות שזיהוי ממזרות הן שונות לגמרי מזו של היהדות. כאן התוצאות הן ברורות לחלוטין. הסיבה שלא עושים בדיקות כאלה כי החוק אוסר לעשות אותם. נכון שהחוק הזה נחקק בשנת 2000 ביוזמת הרבנות, אבל גם בתי הדין ודאי היו מעדיפים שלא לשלוח לבדיקות גם כאשר יש ספק אמיתי בכשרות האיש ואפילו אם עדיין הוא לא נטמע כלל. יש מצטטים כל מיני סיבות הלכתיות, לא לגמרי הבנתי אותם. לדוגמה, התשובה של הגרי"ש אלישיב שלא לעשות את הבדיקה הזו, עוסקת באדם שיש לו חזקת כשרות ופתאם האמא או מישהי אחרת שאנני זוכר מערער על הכשרות. כאן בהחלט ניתן לומר שערעור כזה אפילו לא יוצר ספק נגד החזקה. הבעיה היא שברמה הפרקטית תמיד אני נפגש עם מקרים שבקושי רב ניתן להתיר, כלומר, חזקת כשרות וכד' ודאי אין כאן, לכן לא לגמרי הבנתי מדוע הלכתית לא כדאי לעשות את הבדיקות הללו, אם כי קטונתי וההוראה היא בכל תפוצות ישראל שלא לעשות את הבדיקות של הממזרות.
בס"ד
כל רצוני היה לברר אם אתם יוזמים בדיקות ומחקרים על אוכלוסיות בזמן שאין רעותא, וכמו כן האם אין חשש מצוי שע"י מחקר בענין יוולד גילוי למי שלא הייתה עליו רעותא. אני מבין מדבריכם שאין כלל פעילות כזו
***
ראיתי שנחלקו הח"מ והב"ש סימן ב', אם שני עדים שיודעים צריכים לבוא ולהעיד. ובחזון איש סי' א שנקט כח"מ
ואפשר שלפי דעת הח"מ והחזו"א, כשם ששני עדים צריכים להעיד, ה"ה שעד אחד צריך להעיד במקום שמועילה בדיקה גיניטית, כיון שביסוד הדבר היודע צריך להעיד, אלא שאינו נאמן, וכאן שאפשר לברר צריך להוא להעיד, ונברר [בהנחה שבדיקות אלו הוי ברמה של בירור (הגם שאינו בתורת עדות)]
וכמו שמצינו בקידושין סו ב' שלח אחוי ובתוס' שם וברמ"א קכז ס"ג בשם י"א
גם לפי דעת הב"ש אפשר לומר, שכל מה שאמר הוא שעדים שיכולים לברר לא יגלו ידיעתם, היינו כיון שאנו לא יודעים שיש עדים בדבר בעולם, אבל אצלנו שיש בדיקות הוי כיש עדים בדבר שיודעים לכאן או לכאן, ואפשר נמי שא"א להתעלם מלשאול את פיהם
ולשון הרמב"ן, שבטעמה של הלכה, " שאפילו היודעין בהן אינם מעידין בהם לפי שהן טהורין מה”ת" אינו הכרח לפענ"ד
יהודה
נדמה לי שהנושא בחזו"א הוא האם כאשר שנים יודעים זה נחשב למפורסם או לא, ולכן השאלה היא האם לגלותם או לא.
בכל אופן, לענ"ד לעולם הבדיקות הללו אינם יכולים להוציא מי שמוחזק כיהודי. אלא רק להכריע בספיקות כפי שכתבנו בהרחבה בספר "בירורי יהדות לאור מחקרים גנטיים".
גם רציתי להבהיר שאני לא יוזם כמעט בדיקות כאלה ישנם מספיק גנטיקאים מומחים בחקר אוכלוסיות שכבר חקרו כמעט כל קבוצה. הנושא הזה בלתי נשלט בין אם נרצה ובין אם לאו.
בס"ד
המחקר הגנטי דווקא מחזק את זה שיהודי אתיופיה הם צצאי יהודים.
באשר לגנטיקה – מבחינה גנטית לפי מחקרים יהודי אתיופיה דומים גנטית לעמים החבשים והאמהרים באתיופיה, (מקורות בויקיפדיה האנגלית ערך beta israel, שם יש קישורים לאתרים עם מחקרים גנטיים האומרים שבאופן חלקי הגנים שלהם קשורים לאוכלוסיות אפריקאיות, באופן חלקי לעמים החבשים, ובאופן חלקי לאוכלוסיות מזרח תיכוניות).
יש הסכמה אצל החוקרים, הן מהצד הגנטי, הן מהצד הלשוני והן מהצד הארכאולוגי, שהעמים החבשים והאמהרים (הגוים) באתיופיה מקורם בשבטים מזרח תיכונים שמים מדרום ערב באזור תימן שהגרו לאתיופיה מתימן לפני אלפי שנים דרך מיצרי ים סוף שבין תימן לאתיופיה, ואוכלוסיה מקומית אפריקאית התערבבה בהם. כך שהאמהרים מבחינה גנטית הם תערובת של גנים אפריקאים וגנים מזרח תיכונים.
לכן זה שיהודי אתיופיה דומים גנטית לאמהרים והחבשים – כלומר יש בגנים שלהם תערובת של גנים מזרח תיכונים שמים עם גנים אפריקאים, אין בו כדי להוכיח שהם צאצאי חבשים, כי הרי אם הם יהודים שהגיעו לאתיופיה במשך השנים, ובמהלך הזמן נלוו אל יהודי המקום גרים ממוצא אפריקאי טהור (כנראה משבט האפריקאי האגאו לפי חלק מהחוקרים, והרי וודאי שנלוו אליהם גרים, כי מה עושה אותם שונים במראה משאר היהודים אם לא גרים שנלוו אליהם, והרי מה שעושה את העדות שונות במראה אחת מהשניה זה גרים שנלוו לכל עדה במהך השנים וכדברי הגמרא שלא גלו ישראל לבין האומות כדי שילוו אליהם גרים, ומסתבר שגם אפרים ומנשה היו שונים מבני דודיהם במראה, כי הרי אמם היתה גיורת מצריה) אז הגנים שלהם הם תערובת של מזרח תיכונים עם אפריקאים.
אז ממה נפשך – גם אם יהודי אתיופיה הם ממוצא יהודי ונלוו אליהם גרים אפריקאים במשך השנים – במילא הגנים שלהם יהיו דומים לאלה של האמהרים והחבשים, כי גם האמהרים והחבשים הם שילוב של אוכלוסיה מזרח תיכונית עם אוכלוסיה אפריקאית, והרי אין באפשרות המחקר הגנטי עדיין להבדיל ברזולוציה גבוהה כל כך בין גנים של יהודים לבין גנים של אוכלוסיות מזרח תיכוניות דומות אחרות (שהרי אותם גנים שמצאו משותפים בין אשכנזים לספרדים גם מצאו אותם אצל אוכלוסיות מזרח תיכוניות גויות כמו הערבים והכורדים, ומן הסתם גם לא היינו יכולים להבדיל גנטית בין מדיינים ליהודים לפני אלפי שנה, כי הם קרובים). לכן אין במחקר הגנטי על יהודי אתיופיה להביא ראיה לכאן או לכאן.
אך יש חיזוק אחר לכך שהם צאצאי יהודים – יהודי אתיופיה הקריבו קרבנות על מזבחות באתיופיה למרות שגם בספר תורה שלהם (שזהה לספר תורה רק שכתוב בשפת געז ולא בעברית) כתוב שאסור להקריב מחוץ לבית המקדש, אך הקריבו כי כך אמרה המסורת לדבריהם. ולפי חלק ממסורות יהודי אתיופיה, מקורם הוא מיהודים במצרים אחרי חורבן בית ראשון שהמשיכו להקריב קרבנות במצרים אחרי חורבן הבית, דבר שעורר ריב עם יהודי מצרים האחרים שהקפידו עליהם שהם מקריבים קרבנות מחוץ לבית המקדש, וכתוצאה מהריב סיעת המקריבים נדדה דרומה במעלה הנילוס עד לאתיופיה. ואכן נמצאו אגרות "מכתבי יב" מיהודים בדרום מצרים (בעיר יב) בתקופה הפרסית שנשלחו אל עולי בבל בירושלים ומספרות על מקדש בדרום מצרים שבו יהודים הקריבו קרבנות לה' ובחפירות ארכיאלוגיות נמצא אותו מקדש. וכמובן יהודי אתיופיה לא ידעו על מקדש יב, דבר המהווה צירוף מקרים נדיר שמסורת שקרית אצל יהודי אתיופיה תהיה תואמת את עובדת המקדש ביב.
כל זה לא קשור לשאלה אם הם צריכים גיור לחומרא – זו כבר שאלה שגדולי הדור צריכים להכריע בה, דבר שקשור גם לענייני חזקה וחשש מהתערבבות של גוים.
אין קשר גנטי בין האתיופים ושאר קהילות ישראל. כמה אחוזים מזרח תיכוניים זה סביר בהחלט לאזורים באפריקה שיש להן סמיכות למזרח התיכון. מן הסתם גם לסודנים ולאריתראים יש מעט קשר עם הסעודים וכד'. אז מה? אז גם הם צאצאי השבטים? אז מי לא?! בכל רחבי המזרח התיכון נדמה לי שהיו לא מעט גויים מלבד שנים עשר בני יעקב… העובדה שיתכן שהם יהודים, למיטב הבנתי יכול להיות רק אם הם צאצאי גיור להתרחש לפני הרבה שנים. ראיות כמובן שאין. העובדה שהקריבו קורבנות – יכול להיות, אז מה? יכול להיות שהם צאצאי בלעם בן בעור בו בלק בן ציפור שגם הקריב קורבנות כפי שמופיע בפרשת השבוע! ואולי בכלל הם צאצאי יתרו שכתוב ברש"י בפרשת יתרו שחזר למקומו (מן הסתם איפשהו באזור לגייר את בני משפחתו (ניתן גם לדון אם זה גיור הלכתי שהריי לא כתוב שהיו שם שלשה – דבר המעכב בגיור, בודאי אם זה לאחר מתן תורה). כמובן שא"א לדעת כלום. וממילא כל עוד אין ראיה – הולכים לפי כללי התורה: הלך אחר הרוב.
רק תיקון טעות: הגיור שהם צריכים זה לא לחומרא, אלא לפחות מספק. גיור לחומרא משמעותו שכנראה שהם יהודים אבל למען הסר ספק עליהם לעבור גיור. לדעת רוב הפוסקים (למעט מרן הגר"ע) הם לא יותר מספק יהודים ועליהם לעבור גיור מספק.
השאר תגובה