הלכות צילום: נופים ואנשים

הרב יהושע פפר
י"ד אב ה'תשע"ח

 

עונש הנופש הנוכחית, יחד עם הפסוק בפרשת ואתחנן המזהיר את עם ישראל ש”לא ראיתם כל תמונה” (ביחס להקב”ה), מעניק לנו הזדמנות פז לדון בנושא שרבים אינם מודעים אליו: שאלות הלכתיות בקשר לצילום במצלמות.

בעולמו הטכנולוגי, מכשירי צילום נוכחים בכל מקום ובכל פינה: הם מלווים אותנו לשקיעת חמה קסומה, הם מתעדים את השמחות שלנו ואף את האכזבות שלנו, והם הורסים לנו את הפרטיות. נדמה לעתים שאין כל מפגש אנושי שאין בו חשש תיעוד, שאין בו דאגה מובנית שמא ביום מין הימים האירוע יופיע על איזה מסך.

אבל האם דאגות לפרטיות הן החשש היחיד ביחס לצילום? כפי שנראה בהמשך הדברים, ישנם נושאים הלכתיים שהעלו הפוסקים ביחס לצילום, ובמאמר הנוכחי נדון בחששות מסוימים הנוגעים לצילום בני אדם ולצילום גורמי השמים.

איזו בעיות הלכתיות יכולות לעלות ביחס לצילום של גורמי השמים, או של בני אדם? איך ניתן לדאוג שבעיות אלו לא יצופו? והאם תיתכן בעיה של החזקת תצלומים בבית? בשאלות אלו, ועוד, נדון בהמשך הדברים.

איסור של עשיית תמונה

“לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם” (שמות כ, כ). חז”ל מבינים שברישא של הפסוק, שלשונו סתומה משהו – “לא תעשון אתי” – מכוונת התורה לאיסור של יצירת צורת גורמי השמים: אין לעשות צורות של גורמים שהם, כביכול, עמו ית’ (ראש השנה כד, ב; עבודה זרה מג, ב).

מכאן אנו למדים שאסור לעשות צורה של השמש, של הירח, ושל הכוכבים, ועשייה כאמור מהווה איסור תורה.

אותה גמרא מוסיפה שאין לעשות צורה של תבנית אדם. כיון שבני אדם נבראו בצלם אלוקים, הרי שעשיית צורת אדם דומה לעשיית צורתו ית’, והדבר נאסר על-ידי אותן המילים. לפי דרשת חז”ל, יש לקרוא את המילים: “לא תעשון אותי” – המכוונת לצורת האדם שנברא בצלם אלוקים. כפי שהתורה מזהירה בפרשת ואתחנן ש”לא ראיתם כל תמונה”, כך אין לעשות את תמונת האדם.

מלבד איסור התורה של עשיית צורה ותמונה, הוסיפו חז”ל (שם) איסור על השהיית צורה שאסור לעשותה בתוך ביתו של אדם, מחשש לחשד: אחרים יחשבו שהאדם עובד את הצורה.

צורה בולטת

איסור צורות ותמונות אסורות?

יש שלשה סוגים שונים של צורה ותמונה. הסוג האחד, שבוודאי נכלל בקטגוריה האסורה, הוא תמונה בולטת: צורה בשלשה ממדים. ההיפך ממנה היא תמונה שוקעת, כאשר המכוון הוא לתמונה החרוטה באבן או בחומר אחר. סוג שלישי הוא תמונה שטוחה: תמונה או ציור פשוט של השמש, הירח או הכוכבים.

לפי כמה פסוקים, האיסור של יצירת צורת גורמי השמים נאמר דווקא בצורה בולטת, ולא בצורה שוקעת או שטוחה. הסיבה לכך היא שגורמי השמים הם כמובן עצמים תלת-ממדיים, ולכן אין איסור אלא בעשיית צורה המקבילה לצורה המקורית של השמש, הירח והכוכבים.

אולם, לפי רוב גדול של ראשונים אין הדבר כן, אלא יש לאסור גם כאשר מדובר בצורה שוקעת. התוספות (עבודה זרה מג, ב) מבארים שאמנם מדובר בגופים תלת-ממדיים, אבל הם נראים לנו כגופים שאינם בולטים (בגיל המרחק שלנו מהם), ולכן גם צורה שאינה בולטת נחשבת לייצוג נאמן, והאיסור של עשיית תמונה חל עליה.

לדעת מהר”ם, כפי שהובאו דבריו בדרכי משה (יורה דעה קמא, ה), חומרא זו נוגעת דווקא לצורה שוקעת, ולא לצורה שטוחה – לציור פשוט. אולם, ראשונים אחרים לא חילקו בדבר, ואסרו כל צורות, הן שקועות והן שטוחות. כן פסקו הרא”ש (עבודה זרה ג, ה), הרמב”ם (עבודת כוכבים ג, יא), הטור (יורה דעה קמא) והשולחן ערוך (קמא, ד). גם פוסקים אחרונים הביאו הוראה זו (עי’ ש”ך קמא, כה; חכמת אדם פה, ה; קיצור שולחן ערוך קסח, א).

ביחס להחזקת תמונה בבית, יש שהקילו בכך כיון שאין הדרך (בוודאי בזמנינו) לסגוד לתמונות רגילות, כך שאין חשד לעבודה זרה (עי’ קיצור שולחן ערוך קסח, א; פתחי תשובה קמא, ו). אולם, יש שהחמירו בדבר (עי’ ש”ך, קמא, כה).

צילום של השמש והירח

השמש, בפרט בשעת השקיעה או הזריחה, היא כיודע מושא פופולרי במיוחד לצילום. אולם, לאור האיסור של יצירת תמונה של גורמי השמים, נראה שיש בעיה, לכאורה, בצילום השמש, לצד שאר גורמי השמים.

כן פסק כדבר פשוט בשו”ת מנחת יצחק (חלק י, סימן עב). בשו”ת שבט הלוי (ח”ז, סימן קלד) כתב שיש להסתפק בדבר, כיון שאין במעשה הצילום עצמו יצירת תמונה – אך הוא אינו מתייחס לשלב השני של דפוס התמונה (השואל בשו”ת מנחת יצחק כתב להציע שאין איסור בצילום, אך יהיה איסור ביצירת התמונה). יש לציין שכאשר התמונה נגמרת על-ידי אינו-יהודי יש דיון נוסף בין הפוסקים בהיתר הדבר (עי’ שו”ת ויברך דוד, ח”א, סימן ק, באריכות).

ואולם, גם אם יש לאסור צילומי השמש במלואה, יש שפסקו שאין איסור כאשר מדובר בתמונה חלקית של השמש: האיסור על יצירת תמונה נאמר דווקא בצורה מלאה, ולא בחלקית (כן מבואר בנקודת הכסף על הט”ז קמא, יג). כן, אין איסור על צילום השמש כאשר חלק ממנה מוסתרת על-ידי עננה.

אפשר נוספת להקל קשורה ליצירת צורת גורמי השמים לצרכים חינוכיים. כאשר הדבר נעשה לצורך הוראה כתב השולחן ערוך (קמא, ד) שמותר לעשות את התמונה, וכן פסקו פוסקים נוספים (עי’ למשל בנקודת הכסף, שם). אולם, צרכי חינוך אינם סיבות שכיחות עבור צלמי השמש וגורמי השמים, ומכאן שהיתר זה אינה שכיח במיוחד. ייתכן שמסיבה זו לא הזכירוהו פוסקים מאוחרים (כגון בחכמת אדם).

בנוגע להחזקת צילומים בבית, יש שהקילו בכך כיון שאין הדרך כיום לעבוד את התצלומים, כך שאין בכך כל חשד (עי’ שם, סימן קמא, ס”ק כג, כז; חכמת אדם פה, ו ביחס לצילומי אנשים). יש לציין שאין אנו חוששים לחשד שיחשבו אחרים שהאדם יצר את הצורה, אלא רק לחשד לעבודה זרה (עי’ העמק שאלה, פרשת יתרו, נז, ג).

צילומי אנשים

כפי שראינו לעיל, חל איסור אף על יצירת צורת אדם. אולם, בניגוד לגורמי השמים הרחוקים, בני אדם נראים לנו תמיד בתור עצמים תלת-ממדיים, ומכאן כתבו כמה פוסקים שאמנם אסור לפסול את האדם בפסילת אבן וכדומה, אבל אין איסור על ציורו או חריטתו של צורת אדם. כן דעת התוספות ועוד ראשונים, וכן נפסק בשולחן ערוך (קמא, ד). כמובן שכן הדין גם בנוגע לצילום במצלמה.

אולם, יש שהחמירו גם בזאת, כפי שביאר הט”ז (קמא, יב), בין היתר על-פי דברי הטור בשם הרמב”ן. הט”ז מסיים שיש להחמיר בדבר. עם זאת, הש”ך (נקודת הכסף, שם) חלק עליו בזה, וכתב שיש להקל בדבר. אם שיש פוסקים נוספים שהחמירו בכך (עי’ חכמת אדם פה, ח; עי’ גם בשאלת יעב”ץ ח”ב, סימן קיד), המנהג הרווח הוא כמובן להקל, ולצלם בני אדם ללא חשש לאיסור.

בנוסף לכך, כמה פוסקים (כגון הראש, עבודה זרה ג, ה) כתבו שגם לעניין צורת אדם, אין האיסור חל אלא על קומת אדם השלמה, ולא על חלק ממנה כגון הראש, חלק גופו העליון, וכדומה. הלכה זו נפסקה בשולחן ערוך (קמא, ז) ובפוסקים אחרונים (עי’ ש”ך, קמא, כה; פתחי תשובה קמא, י; קיצור שולחן ערוך קסח, ב).

מכאן שגם מי שמבקש להימנע מצילום אנשים, רשאי להקל בצילום פנים וכדומה, שאין בו קומת אדם שלמה (עם זאת, הרב יעקב עמדן בשו”ת שאלת יעב”ץ, ח”א, סימן קע, חולק על קולא זו).

בוודאי אין בעיה של החזקת צילום אדם בבית, שכן אין מי שעובד לצילום כזה (חכמת אדם פה, ו).

סיכום

  • חל איסור תורה על יצירת צורות גורמי השמים ובני אדם.
  • חכמים הרחיבו זאת לאיסור על החזקת הצורות ברשותו של אדם.
  • האיסור על יצירת צורות השמים חל בין על צורות בולטות, ובין על צורות שקועות ושטוחות; מכאן שיש לכאורה איסור על יצירת תצלום של גורמי השמים.
  • לדעת פוסקים רבים אין איסור על יצירת תמונה שטוחה של בני אדם, ומכאן שלא יהיה איסור על צילום אנשים; ויש שהחמירו בכך.
  • לדעת רבים אין איסור של יצירת צורה אלא כאשר מדובר בצורה שלמה (גורמי השמים או בני אדם), ולכן יש להקל בצילום של צורה חלקית בלבד.
  • כיון שאין חשש לעבודה זרה בצילומים שלנו, אין איסור של החזקת צילום של גורמי השמים או של בני אדם ברשותו של אדם.

3 תגובות

  • מאת בוזגלו:

    אמנם ישנה מחלוקת בין האחרונים אם מותר לצלם אדם ללא ידיעתו כלל, כי יש שטענו לאסור מכיון שע”פ רבותינו המקובלים הדבר גורם לנזק.

  • מאת נועם:

    פשוט שאדם מצלם תמונה של שקיעה זה לא בשביל עשיית גרמי שמיים לצורך ע”ז , אפילו אם ישאלו כמה וכמה אנשים זה כנראה לא יעלה על דעתם .כמו שאפשר להגיד שחיבור סתמי של שתי קרשים זה צורת צלב.
    האם גם שפשוט וברור שזה לא לצורך ע”ז כלל עדיין דין עשיית צורות השמיים חל (או כדוגמת הצלב)??

  • מאת רבני בית ההוראה:

    ברור מאליו. כל הנושא הוא רק באופן שאין כוונה לעבודה זרה, כשיש כוונה לעבודה זרה כל דבר אסור, גם אם אדם יקדיש את הכסא שלו בבית לעבודה זרה הכסא נאסר וכו’… אלא שכיון שהרבה אומות עבדו ועובדים גם היום לגרמי השמים, הדבר נאסר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים