שאלה:
שלום לרבנים האם נכון להבין בפסוקים שבגאולה קודם כל יהיה חומר ואחרי זה רוחניות שהרי כתוב ביחזקאל פרק כח פסוק כט כך:"בקבצי את בית ישארל מן העמים וכו וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב וישבו עליה לבטח בנו בתים ונטעו כרמים וידעו כי אני ה אלוקיכם ע"כ? 2 למה חרדים לא מודים על עצם קיום המדינה הרי זה שהיא לא מתנהגת בדרך התורה ובכפירה אמת היא אבל המדינה גופא טובה רק צריך להחליף את השרים שם? תודה רבה וסליחה על הטירחה!
תשובה:
שלום וברכה
ראשית לומר "החרדים לא מודים על עצם קיום המדינה" זה ממש לא נכון ומאוד כוללני… הציבור החרדי מורכב מגוונים רבים, והפן שהצגת הוא ציבור מאוד קטן של חסידי סטמר ונטורי קרתא וכדומה, ציבור מאוד קטן, בפרט בארץ, ומשום שהם סבורים שלא יתכן שארץ הקודש תכבש ותנתן לנו על ידי תנועה ציונית ששמה לה למטרה לחלל את קדשי ישראל, להעביר קהילות שלמות של בני עדות המזרח לחילוניות, לרדוף לומדי תורה ועוד, וממילא בהכרח כל זה בא מהסיטרא אחרא ואסור להנות מזה. זה אגב גורם לחסידות סטמר לקבוע את עיקר משכנה בארה"ב.
רוב הציבור החרדי רחוק מהשקפה זו מאוד!
הזכות לחיות בארץ ישראל בשלוה יחסית ובנחת, לגדל כאן ילדים להרבות כאן תורה ומצוות זה דבר שאין לשער ואין לתאר, בספרי הקדמונים נאמרו דברים עצומים במעלתה של ישיבת ארץ ישראל ואין טעם להאריך בזה כאן, הדברים ידועים וגם נכתבו כאן באתר פעמים רבות. ובודאי כל יהודי מודה לבורא העולם על זכות זו שנפלה בחלקנו שאבותינו לא חלמו לזכות לה.
אלא שמכאן ועד להשתתף בחגים שקבעה המדינה, זה כבר ענין שונה משתי סיבות: ראשית, הציבור החרדי מחנך את ילדיו להתבדל מחילוניות ולהחזיק בחיי תורה בכל הכח. לא ניתן להאדיר פעולות צבאיות והקמת מדינה ועוד ועוד ואישי ציבור חילוניים ויחד עם זה להסביר לילד שהעיקר הוא התורה, ומי שאינו מקיים אותה הפסיד את כל תכלית חייו, זה לא הולך ביחד, וזה גם באמת לא נכון. כל נער שלומד תורה ערכו רב פי כמה מכל "אבות המדינה לדורותיהם"!
שנית, לא ניתן הלכתית לקבוע חגים מדעתנו.
אבל כל זה אינו נוגע לעצם ההודיה לה יתברך על כל חסדיו המרובים איתנו וניסיו עמנו שבכל יום שהם דבר מפליא ומרגש.
תודה רבה על הבהירות בנושא ר קר בענין ההלכתי לקבוע חת"ס או"ח קצא מוכיח בפירוש שאפשר לקבוע חגים מדעותנו האם יש פוסק אחר שמוכיח אחרת? תודה רבה
זה כל כך רחוק מהמקרה של החת"ס… ראשית שם מדובר על ציבור מסויים שנעשה לו נס אישי, דבר שמוזכר בכל הפוסקים, ולא מדובר על הנהגה ציבורית כללית של עם ישראל, לקבוע חג על כללות העם זה לא בידינו. שנית, שם מדובר בעיקר על סעודת הודיה כמו שהרבה אנשים עושים כשנעשה להם נס, מכאן ועד לסדר סדרי תפילה, הלל חצי קבלת שבת וכו' וכו' רחוקה מאוד הדרך. שלישית, לא נעשה שום דבר בה' באייר [מלבד מה שהם ימי ספירת העומר] מה שקר הוא רק שבגין התקשר לבן גוריון ואמר לו "אם לא תכריז היום על הקמת המדינה, אני אכריז" אז הוא הכריז… ואז התחילה המלחמה… עצם השיבת ציון היא נס גדול, המדינה היא נס, אבל מה הקשר ליום זה? אין בחת"ס דבר דומה לזה.
אבל מלבד זאת העיקר באמת הוא הרצון להתבדל מהחילוניות, אני אישית מדבר הרבה בביתי על ההודיה על כך שזכינו לשבת בארץ וכו', אבל אני עושה את זה בט"ו בשבט תוך ציון דברי הב"ח הידועים על כך שהאוכל פירות א"י מכניס קדושה לתוך תוכו, כמו באינפוזיה… וכו' וכו', אבל לא ביום העצמאות שענינו להאדיר את הכוחי ועוצם ידי.
תודה רבה רבה לכבוד הרב אבל סליחה שאני מטריח את הרב במיחוד שזה נושא שכבר דובר באתר אבל למה ואיך הרב הבין מתשובה זו שזה מדובר שם בציבור מסוים שנעשה לו נס וכן שמדובר שם על סעודת הודיה בלבד? שוב תודה
תראה את התשובה בפנים, הוא מדבר על ציבור שנעשה לו נס, קהילה וכדומה, וזו הלכה שפרטיה נדונו בשו"ע בסי' ריח ועוד, לא על תקנה כללית על עם ישראל. כמו כן אין שם שום איזכור לתקנה של מצוות מיוחדות ותפילות וכו', ממילא מה הקשר בכלל לנושא שלנו?
השאר תגובה