שאלה:
קראתי במאגר השו"ת שכתבתם שמלגות משרד הדתות שניתנות עבור האברכים, שייכים לראש הכולל ואין לאברכים זכות ממונית בהם.
כתוצאה מכך – אם יש ראש כולל שנותן לאברכים להירשם רק לדתות ולמעשה הוא מקפיד לכתחילה שילמדו בביהמ"ד שלו אלא שיעשו מה שרוצים רק שיהיו זמינים בטלפון כדי לקבל התראה לביקורת של הפקחים, האם זה גזל מהמדינה להיות רשום שם ולא ללמוד בכולל?
תשובה:
שלום וברכה,
הכסף שניתן כמלגות לאברכים שייך לראש כולל, פירושו שהראש כולל יכול להחליט לקצץ במלגה לאברך שנעדר מהכולל, והאברך לא יכול לתבוע את משרד הדתות או את הכולל. אבל ברור שהכוונה שהראש כולל יעביר את הכסף לידי האברכים.
חובת הראש כולל לכבד את התנאים שמציבים לו המשרד החינוך לקבלת המלגה, כדין כל תנאי שמציבים לאדם שמקבל ממון מחברו, ואם עובר על הכללים הרי נחשב שנוהג שלא כשורה. אם עובר על הכללים האם נחשב לגזלן או רק למעביר על דעת בעה"ב – ראה מקורות.
בהצלחה.
מקורות:
נחלקו במשנה ובגמרא (ב"מ עח ע"א) האם אדם שמעביר על דעתו של בעה"ב נקרא גזלן או שלמרות שיש איסור אבל אינו גזלן בכך. ואנו סוברים שאסור אבל אינו נעשה גזלן בכך. ולכן אם הזכאות לקבלת המלגה אמורה להיות לאברכים ברור שאדם שמלמד או עובד אינו זכאי כלל ונחשב לגזלן. אך אם המקבל עונה על הכללים שזכאי לקבל, אלא שאינו לומד בביהמ"ד שמוצהר שבו לומד, האם נחשב לתנאי שהופך את הקבלה לגזל, או שאינו גזל אלא מעביר על דעת בעה"ב כיון שזכאי לקבל אלא שאינו מכבד את הכללים ולומד במקום אחר. ויש לבדוק את החוזה בזה, אך בכל מקרה אסור לשנות מהתנאים.
