שאלה:
שלום, ראיתי שאתם כותבים שיש בזה איסור רפואה בשבת למרוח ואזלין, הרי כתוב בסימן שכח סעיף מג, וסעיף מב את החילוק, שכאשר אין חשש בסוג חולי כזה לשחיקת סממנים, אין זה מוגדר רפואה בשבת (במיחוש)
ומדוע כתבתם ששפתיים סדוקות , וכי יש רפואה בסממנים ?
ז"א שאומרים שיש חילוק ביניהם, כיצד יודעים?
למשל ללחוץ על מכה, , מדוע אומרים שאין בזה רפואה של סממנים, הרי יכול לקחת כדור שיעזור לו לריפוי ? אז מדוע בזה אמרו שאין חשש רפואה בסממנים, אותו דבר מורח סוג של ואזלין, מי אמר שזה יכול להיות רפואת סממנים?
שאלה שניה: מה הדין היום? שבמיוחד היום שאין את החשש שיש פוסקים שכתבו שאין את אותו דין שפעם שהרי היום הכל מיוצר במפעלים.
תשובה:
שלום וברכה
כשניכר שעושה זאת לרפואה נאסר לעשות זאת על ידי תכשירים, ורק פעולות התירו, כמו פיזיותרפיה, ראה בזה שמירת שבת כהלכתה פרק לד סעי' יב-יג ממש על המקרה שהזכרת.
אנחנו לא יכולים לבטל תקנות חז"ל גם אם בזמנינו השכיחות מאוד נמוכה, ואפילו אם בטל הטעם לגמרי כבר אמרו חכמים אף שבטל הטעם לא בטלה התקנה, ובטעם ענין זה ראה כאן.