פיצויים על "עוגמת נפש"

שאלה:

לכבודים הרבנים שליט"א:
שמעתי שיש רבנים שמתירים לאדם לקבל פיצויים על איחור קבלת דבר שהוא אמור לקבל, אם הפיצויים הוא בשביל "עוגמת נפש", ואין בזה משום ריבית:
יש לי כמה שאלות בנושא:
1- מי שלוה מחבירו כסף וחבירו לא שילם לוח בזמןת ויש לו "עוגמת נפש" מזה שלא קיבל את כספו בזמן, האם מותר לחבירו לפצות אותו על עוגמת הנפש?
2- אם מישהו הזמין מוצרים ונכתב חוזה קניה בין המוכר לקונה, והקונה מתחייב בחוזה להביא את הדברים ביום מסויים, ולמעשה מאחר להביא אותם, והקונה יש לו "עוגמת נפש" מזה שלא קיים המוכר את מה שהתחייב לעשות בחוזה, האם מותר למוכרו לתת פיצויים על זה?
3- אם מישהו מתחייב נדוניא לחתנו ומתחייב לתת את הנדוניא בזמן מסויים ואינו מביא אותו באותו זמן, ויש לחתו "עוגמת נפש שלא קיבל את הנדוניא בזמן, האם מותר לחותנו להוסיף לו נדוניה עבור העוגמת נפש?
4- אם מישהו חייב כסף לחנות, ומאחר לשלם, ויש לבעל החנות "עוגמת נפש" מזה שלקוחותיו אינם משלמים בזמן, ובגלל זה הוא מתקשה לשלם לספקים בזמן, האם מותר לו לבקש פיצויים על עוגמת נפש?
5- האם יש מקור מפורש בפוסקים שמותר לתת תוספת תשלום בגלל "עוגמת נפש"?

תשובה:

שלום לך כבוד הרב שליט"א,

אני רואה שתשובתי בעניין "עוגמת נפש" עשתה לך הרבה "עוגמת נפש". לכן נחזור ונחדד את הדברים.

אדם שערך קנייה בצרכניה והצרכנייה איחרה את מועד המשלוח המוצרים לביתו, ודורש הקונה פיצויים עבור הצער שהיה לו. אם לא שילם להם ולא עשה קניין במוצרים אלא ערך הזמנה בטלפון, אין שם שום קניין ובעל הצרכנייה אינו חייב לו כלום, ומה שייך ריבית כשאין חוב. ולכן פשוט שמותר. אם עשה קניין במוצרים – קניין הגבהה, או קניין כסף כששילם על המצרכים, הרי המצרכים שלו ואין כאן שום חוב ולא פירעון חוב, אלא שאיחרו להביא לו את המצרכים שלו, וא"כ הפיצוי הוא על האיחור של העבודה של המשלוח, ולא על הפירעון חוב – ולכן אין איסור ריבית. [כמו כל דין של פסיקה כשיש לו שמותר].

אם שילם על המצרכים ולא היו המצרכים בצרכניה ושילם לו, שבזה יש כאן חוב, וכאשר מאחר את המשלוח נחשב מאחר את הפירעון התשלום ששילם. אם דורש מעות עבור איחור הפירעון נחשב ריבית דרך מקח שאסור מדרבנן. ואם דורש קנס פיצוי על הצער שלא היה לו את המוצרים לשבת, הבאתי בתשובה הנ"ל את דברי הרמ"א בסימן קס סעיף ד שמותר אם אינו מפרש לריבית. אלא שלא נחה דעתך מהמקור הנ"ל ולכן יש להוסיף את דברי המחבר בסימן קעז סעיף יח שריבית דרך קנס מותר לתת ורק ריבית דרך הלוואה מבואר בסעיף יד שאסור. ודנו הפוסקים [לבוש סמ"ע בקונטרס סי"ב חכמ"א כלל קלב סי"א גר"ז סמ"ו] שראובן שנותן מעות לשמעון ומתנה עימו שהמעות ניתנים עבור מקח, ואם יאחר לספק את הסחורה יתן לו קנס קצוב, שמותר. ושם נתן מעות ולא מספקים את הסחורה, אלא עובר על התנאי ומחזיר מעות עם קנס, שבזה הותר באפנים מסויימים. אבל אם נותן את הסחורה ומוסיף פיצוי, ודאי נחשב כקנס שהותר במו"מ.

ולפי הנ"ל עניתי לך על השאלות שפיצוי על עוגמת נפש – קנס שאינו מתרבה, דרך הלוואה יש דעות בפוסקים האם ומתי מותר. ראה בסעיף שם סעיף יד את שיטות הפוסקים. אבל כשהוא דרך מקח ודאי מותר. ויש לדון אם זקף עליו במלווה מה דינו האם נחשב להלוואה או מכר.

בהצלחה רבה.