שאלה:
שלום
לגבי הדין שאדם שבירך על המחיה בטעות במקום ברכת המזון בחזון עובדיה וביביע אומר כתוב שלא חוזר לברך ברכת המזון, רציתי לדעת מה הדין לאשכנזים בזה והאם יש מקור לכך מהמשנה ברורה. תודה רבה
תשובה:
שלום רב
בענין זה נחלקו הדעות: בשו”ת תשורת ש”י מהדו”ק סי’ תקעא ועוד אחרונים כתבו, שכיון שהזכרת ברית ותורה מעכבת בברכת המזון יש לשוב ולברך, אולם ראה שו”ת יביע אומר ח”ב סי’ יב שקיבץ מדברי החולקים, שסברו שברית ותורה מעכב רק כשאומרים נוסח של ברכת המזון, אבל אם אומרים ברכה מעין שלוש יוצאים ידי חובה גם לולי זאת. ולמעשה יש שכתבו שהוא ספק ברכות, ראה כף החיים תחילת סי’ קפז שהורה מחמת כן ליטול ידים שוב ולאכול כזית ולצאת ידי הספק. וכיון דדעת הרבה ראשונים שג' ברכות חיובם מדאורייתא ראה בזה בהרחבה בבית יוסף סי' קצא, נראה שיש לומר כאן ספק דאורייתא להחמיר שמן הדין יש לחזור, לכן ודאי כדאי מאוד לעשות לכל הפחות מה שהציע הכף החיים. בפרט שסברתו של היביע אומר בזה, שבנוסח ברכה של מעין שלוש שלא תיקנו ברית ותורה זה לא מעכב, תמוה מאוד, שהרי כאן מדובר על אדם שחיובו הוא בברכת המזון, ומה בכך שבירך ברכה אחרת שבה אין תקנה כזו, הרי הוא מחוייב באותה הזכרה.
