שאלה:
לכבוד הרב.שלום,
כשמברך לאחרים, כגון המוציא/קידוש, או בפסוקי ברכה שאומרים ביחד וכולי, בכל אזכרה (של שם משמותיו יתברך) נקטע שטף הברכה וכולי כתוצאה מקושי לכוון במהירות. כך שכל פסוק או 2-3 אני נאלץ להאריך בהגיית השם לאורך שניות, לפעמים רבות (תלוי בכח הריכוז), בדומה לנעשה בפסוק ראשון של ק"ש.
לא נתקלתי באחרים שמתקשים בזה, לפחות לא במופגן. ראיתי בקש"ע ילקוט יוסף החדש, סימן ה', שי"א שיש לכוון תו"כ הגיית השם, אך גם אם אכוון לפני/אחרי תיוןצר הפרעה לשטף שמשכה זהה.
מה עושים? ומה עושה ש"צ לדוגמא? אציין שלא הייתי מכוון עד לפני שבועות אחדים, ושיש לי קשיי ריכוז מסויימים. עם זאת, על פניו נראה שלאחרים אין בכלל הפרעה לשטף, עד כדי שלא ניתן להבחין שמכוונים (אך אני מניח שכן).
תודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה
ידועה הכרעת הגר"א שבפסוק ראשון של שמע ובברכה ראשונה של שמונה עשרה יש לכוין בשם אדנות לשני הענינים, אדון הכל היה הווה ויהיה, וזה אכן לוקח מעט יותר שהות, אבל בשאר ברכות ותפילות, די לכוין "אדון הכל", וזה כשמתרגלים אינו לוקח זמן כלל. שם אלוקים כולל "תקיף ובעל יכולת ובעל כל בכוחות כולם", אבל גם בזה נראה שיש לכוין בפירוט רק בברכות הנ"ל, אבל בשאר ברכות די לחשוב שהוא מנהיג העולם ומחייה אותו.
בהצלחה רבה ושיתקבלו התפילות.
